תנועת המוסר – הבדלי גרסאות

תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את קיום כל התורה, הן [[מצוות שבין אדם למקום]] והן [[מצוות שבין אדם לחברו|שבין אדם לחבירו]], הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מ[[חילול שבת]], [[חמץ#איסור חמץ בפסח|איסור חמץ]] ומאכילת [[טרפה|טרפות]], כך יש להזהר מ[[כעס]] ו[[לשון הרע]], [[הלבנת פנים]] ו[[לא תקום ולא תטור|נטירת איבה]], [[גזל (משפט עברי)|גזל]] וכו'. כמו שמקיימים מצוות [[קריאת שמע]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]], [[ציצית]] ו[[הנחת תפילין]], [[תקיעת שופר]] ו[[ארבעת המינים]], כך יש לקיים מצוות [[ואהבת לרעך כמוך|אהבת רעים]] ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, [[צדקה]], [[גמילות חסדים]] וכו'. אם מהדרים ב[[מצה שמורה]], [[סוכה]] נאה ו[[אתרוג]] מהודר, כמו כן יש לדקדק ב[[מסחר]] הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.

המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד ה[[גמרא]], נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. על הכרוז הקורא למלחמה גלויה בתנועה חתמו רבי [[צבי הירש רבינוביץ]], רבה של [[קובנה]]; רבי [[משה דנישבסקי]], רבה של [[סלובודקה]]; רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] מ[[פוניבז']]; רבי [[יהודה ליפשיץ]] ממארץ'; רבי [[חיים סגל]] מ[[יאנובה]]; רבי [[אבא יעקב הכהן בורוכוב]] מווקשנה; רבי [[אברהם אהרן בורשטיין]] מ[[טבריג]], אז ב[[ריטובה (מחוז משנה)|ריטובה]]; רבי [[משה שמואל שפירא (בוברויסק)|משה שמואל שפירא]] מ[[קורשן]] ורבי [[צבי יעקב אופנהיים]] מ[[קלם (עיירה)|קלם]]. בתגובה התפרסם בעיתונות מכתב תמיכה בתנועה שכותרתו "למען האמת!", ובו נאמר שהטענות נגד אנשי תנועות המוסר משוללות יסוד. חתמו עליו חתמו רבי [[יוסף שלופר]], רבה של [[סלונים]]; רבי [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), רבה של [[מיר (עיירה)|מיר]]; רבי [[יצחק יעקב ריינס]], רבה של [[לידא]]; רבי [[חיים אריה לייב מישקובסקי|חיים לייב רוטנברג]], רבה של [[סטאוויסק]]; רבי [[יוסף דוד רובינשטיין]], רבה של [[הורודישץ']] ורבנים נוספים שהשתתפו בכנס למען התנועה ב[[ברנוביץ']]. למכתב צורפה גם חתימתם של רבי [[יחיאל מיכל עפשטיין]], מחבר "ערוך השלחן", ושני רבנים נוספים.{{הערה|{{המליץ||למען האמת!|1897/08/11|00601}}.}}

הרב [[דב כץ]], מתלמידיו של הסבא מסלובודקה (רבי [[נתן צבי פינקל]]) פרסם [[מונוגרפיה]] בת חמישה כרכים על התנועה. בכרך נפרד, שאינו כלול בסדרה, מתואר 'פולמוס המוסר'. לפולמוס היו שני שלבים. בשלב הראשון, שהתרחש בעיקר בסוף המאה התשע עשרה, התנהל מאבק סוער עם חדירת לימוד המוסר לישיבות ליטא. מאוחר יותר הותקפה תנועת המוסר באופן עיוני יותר, על ידי רבנים חשובים כמו [[החזון איש]] ו[[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|הרב סולובייצ'יק]].{{הערה|חזון איש, אמונה וביטחון, פרק ג; הרב סולובייצ'יק, איש ההלכה, עמ' 67}}

* הרב [[נפתלי טרופ]]