ג'יימס ג'ורג' פרייזר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, סקריפט החלפות (תאור, נאו-, ארכאולוג, גלאזגו), קו מפריד בטווח מספרים, ויקישיתוף בשורה, ויקיזציה, הערות שוליים |
|||
שורה 1:
{{אישיות
'''ג'יימס ג'ורג' פרייזר''' (1 בינואר 1854 – 7 במאי 1941) היה [[אנתרופולוג]] סקוטי ופולקלוריסט, שתרם רבות לחקר המיתוס, המאגיה ובדת השוואתית, ותרבויות העולם. העבודה המפורסמת שלו נקראת "The Golden Bough", ובה סקר את המיתולוגיות ואת הדתות בגישה השוואתית. טענתו המרכזית היא שהתפתחות האמונה האנושית התקדמה בשלושה שלבים: מאגיה-דת-מדע. ▼
|שם בשפת המקור=James George Frazer}}
▲'''ג'יימס ג'ורג' פרייזר''' (ב[[אנגלית]]: '''James George Frazer'''{{כ}};[[1 בינואר]] [[1854]] – [[7 במאי]] [[1941]]) היה [[אנתרופולוג]] סקוטי ופולקלוריסט, שתרם רבות לחקר המיתוס, המאגיה ובדת השוואתית, ותרבויות העולם. העבודה המפורסמת שלו נקראת "The Golden Bough", ובה סקר את המיתולוגיות ואת הדתות בגישה השוואתית. טענתו המרכזית היא שהתפתחות האמונה האנושית התקדמה בשלושה שלבים: מאגיה-דת-מדע.
== ביוגרפיה ==
פרייזר נולד ב-1 בינואר 1854
הוא נבחר ארבע פעמים ל-Title Alpha Fellowship, הוא היה משויך לקולג' במשך מרבית חייו, פרט לשנת
פרייזר נתפס כאתאיסט בשל ביקורתו על הנצרות ובמיוחד על הכנסייה הקתולית בספרו "The Golden Bough". עם זאת, העבודות המאוחרות שלו והחומרים שלו שלא פורסמו מעידים על יחסים אמביוולנטיים עם [[נאופלאטוניזם|
== עבודותיו ==
מחקרו של פרייזר על מיתוס ועל דת הפך
המהדורה הראשונה של הספר, בשני כרכים, יצאה לאור בשנת 1890; והשנייה (בשלושה כרכים) בשנת 1900. המהדורה השלישית הסתיימה בשנת 1915 ונמשכה על פני שנים עשר כרכים, כאשר בשנת 1936 נוסף הכרך השלושה עשר. השפעת העבודה שלו התרחבה הרבה מעבר לגבולות המקובלים של האקדמיה, והעניקה השראה לעבודותיהם של פסיכולוגים ופסיכיאטרים. [[זיגמונד פרויד]] ציטט בתכיפות את המושגים "טוטם" ו"אקסוגמיה" בספרו "טוטם וטאבו": דמיון בין חייהם הנפשיים של פראים ונוירוטיקה.
עבודתו החלוצית זכתה לביקורת מצד חוקרים משלהי המאה ה-20. לדוגמה, בסוף שנות השמונים [[אדמונד ליץ'|אדמונד ליץ]]' כתב סדרה של מאמרי ביקורת. הוא ביקר את "The Golden Bough" על כך שמובאות בו השוואות שנערכו בתרבויות שונות ומגוונות. אך לעיתים קרובות ביסס ליץ' את דבריו על המהדורה המקוצרת, המשמיטה את הפרטים
לאחרונה, זכתה עבודתו לביקורת מצד גורמים אימפריאליסטים, אנטי-קתולים, קלאסיים וגזעניים, כולל הנחותיו של פרייזר כי איכרים אירופיים, אוסטרלים אבוריג'ינים ואפריקאים ייצגו מאובנים, שלבים קודמים של התפתחות תרבותית.
יצירה חשובה נוספת של פרייזר היא פירושו בן
'''
פרייזר סבר כי המאגיה מכוונת אל הטבע והאנימיזם על ידי טקסים מסובכים האמורים להעביר כוחות אלו לטובת האדם. הדת, מאידך, מכוונת אל נשמות ואלים שיש לקנות את חסדם ולבם על ידי קורבנות ותפילות.
אחד הרעיונות המשפיעים ביותר במהדורה השלישית של The Golden Bough הוא
פרייזר האמין שקיים דמיון בין מאגיה ומדע מכיוון ששניהם שמים דגש על התנסויות; אכן, הדגש שלו על קשר זה הוא כה רחב, עד שכמעט כל השערה מדעית מופרכת מהווה, באופן טכני, כישוף. בניגוד לכישוף וגם למדע, פרייזר הגדיר את הדת מבחינת אמונה בכוחות על טבעיים וניסיונות לפייס אותם. כפי שמתאר היסטוריון הדת ג'ייסון ג'וזף-סטורם את השקפותיו של פרייזר, פרייזר ראה בדת "סטייה רגעית במסלול הגדול של המחשבה האנושית". ביטויים חברתיים-מדעיים ראשונים של נרטיב מתנתק. במקביל, פרייזר היה מודע לכך שמאגיה וגם דת יכולים להימשך או לחזור. הוא ציין כי הכישוף חזר לעיתים והפך למדע, כמו למשל כאשר האלכימיה עברה תחייה באירופה המודרנית הקדומה והפכה לכימיה. מצד שני, פרייזר גילה חרדה עמוקה מהפוטנציאל של אמונה רחבה במאגיה להעצמת ההמונים.
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.eco-tarbut.co.il/
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:אנתרופולוגיה של הדת]]
[[קטגוריה:אנתרופולוגים בריטים]]
|