ברטראנד ראסל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 87:
ב[[לוגיקה מתמטית]] יצר ראסל את הפרדוקס הקרוי על שמו, "[[הפרדוקס של ראסל]]", שהוביל לתפנית בחקר יסודות [[תורת הקבוצות]] וליצירתה של [[תורת הקבוצות האקסיומטית]], זאת בתגובה לניסיונו של המתמטיקאי והפילוסוף [[גוטלוב פרגה]] להעמיד את ה[[אריתמטיקה]] על בסיס אמיתות הלוגיקה. יחד עם הפילוסוף [[אלפרד נורת' וייטהד]] יצא ראסל למסע שאפתני של העמדת המתמטיקה על בסיס הלוגיקה, באמצעות ספרם המשותף "[[פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)|פרינקיפיה מתמטיקה]]". ראסל שאף ליצור מערכת [[אקסיומה|אקסיומות]] בסיסית למתמטיקה כולה, שהיא [[תורה אפקטיבית|אפקטיבית]], [[עקביות (לוגיקה)|עקבית]] ו[[שלמות|שלמה]], דבר שהתגלה כבלתי אפשרי עם הוכחתו של [[משפט אי השלמות של גדל]].
ראסל, כמו פרגה, תפס את הלוגיקה כקודמת לשפה, ושאף אף הוא לבסס לוגיקה שתוכל לסלק את העמימות והבלבול שמקורן בשפה הטבעית. ראסל המשיך בפיתוח הלוגיקה של פרגה, המבוססת על [[תחשיב
<br>
שורה 108:
בהשראת תורת התאורים המיידעים, ראסל הציג את תורת האטומיזם הלוגי, לפיה הלוגיקה משמשת לאנליזה שמטרתה סילוק יישים מיותרים, ברוח [[התער של אוקהם]]. יש לנסות להחליף כל מושג במשפט בקונסטרוקציות לוגיות המתבססות על מושגים פשוטים יותר - המורים על יישים פשוטים ובלתי תלויים בהכרה האנושית. יש להפריד את הסדר והתכונות מהיישים עצמם ולהמירם במבנים לוגיים, כך למשל [[עוצמה (מתמטיקה)|מספר מונה]] איננו יש, אלא התאמה חד-חד ערכית בין קבוצות.
סילוק היישים המיותרים נעזר בהיותה של הלוגיקה לשון אידיאלית, בניגוד ללשון היום-יומית. משפט אטומי, שאינו כולל דבר מלבד שם
<br>
|