קבר רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים
שורה 53:
===ניהול ובעלות===
 
החל משלהי התקופה העות'מאנית אתר קבר הרשב"י מנוהל כ[[הקדש ציבורי]] על ידי הקדש היהודים הספרדים בצפת. קיימת מחלוקת בשאלה האם ההקדש הספרדי ניהל את האתר עוד קודם לכן, או שהמקום נרכש ונרשם על שמו רק ב־[[1888]]. ב־[[1920]] נרשם המקום בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית, כאשר מרבית השטח נרשם על שם ההקדש הספרדי, בעוד שטח קטן נרשם על שם ועד ההקדשות, ההקדש האשכנזי של צפת. סביבות המתחם הם אדמות בבעלות [[מינהל מקרקעי ישראל]]. ב־[[1976]] נחתם הסכם בין ההקדש הספרדי למשרד הדתות, לפיו ישכור המשרד את המתחם לתקופה של 5 שנים. תקופה זו הסתיימה ב־1981, אז חזר המתחם לניהול ההקדש הספרדי. עם זאת, במהלך התקופה נאחזו במקום מספר ארגונים וגופים שונים, שסירבו להתפנות ממקומם לאחר מכן.
 
בשנת 1954 הציע משרד הדתות לשפץ את המבנה{{הערה|{{הבוקר||הצעה לשיפוץ המקומות הקדושים|1954/09/03|00206}}}}. אולם האפוטרופסים על הקבר התנגדו לכל שינוי במבנה{{הערה|{{שערים||מוקמת ועדת חקירה לעניני מירון|1956/05/09|00404}}}}. בעקבות זאת הציע ועדה של משרד הדתות להקים רשות מיוחדת שתנהל את הקבר ויצאה בתחרות לתכנון שיפוצים במקום שיאפשרו את החגיגות ההמוניות{{הערה|{{הצופה||רשות מיוחדת לעניני מירון תוקם ליד משרד הדתות|1956/12/17|00409}}}}. בתחרות זכתה תכניתו של האדריכל [[יוסף שיינברגר (אדריכל)|יוסף שיינברגר]]{{הערה|{{הצופה||מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים|1957/03/10|00211}}}}{{הערה|{{הצופה||מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?|1957/06/06|00207}}}}. בשנת 1963 הרסו הפועלים את אחד מהלוחות העתיקים שעל הציון מתוך כוונה לישר את הציון ולהניח עליו לוחות שיש{{הערה|{{מעריב||הופסקו עבודות השיפוץ בקבר הרשב"י במירון|1963/07/30|01301}}}}.
 
ב־[[1976]] נחתם הסכם בין ההקדש הספרדי למשרד הדתות, לפיו ישכור המשרד את המתחם לתקופה של 5 שנים. תקופה זו הסתיימה ב־1981, אז חזר המתחם לניהול ההקדש הספרדי. עם זאת, במהלך התקופה נאחזו במקום מספר ארגונים וגופים שונים, שסירבו להתפנות ממקומם לאחר מכן.
 
פיצולים ומחלוקות שונות בהקדשות, הובילו לכך שארבעה גופים ציבוריים שונים היו מעורבים בניהול המתחם, בנוסף ל[[משרד הדתות]] ו[[המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים]], שהזרימו כספים לתחזוק המקום ולאירוע ל"ג בעומר השנתי. ההקדשות השונים משתמשים לצורכיהם בכספים הנאספים ב[[קופת צדקה|קופות צדקה]] שונות, הפזורות במתחם.