יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פטירתו: תמונה
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (), קו מפריד בטווח מספרים
שורה 98:
* '''[[אורים ותומים (ספר)|אורים ותומים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], בשני חלקים ([[קרלסרוהה]] תקל"ה-תקל"ז). ספר זה שימש רבות את בעל [[נתיבות המשפט]] בחיבורו.
* '''[[יערות דבש]]''' - דרשות ותוכחות מוסר, בשני חלקים (קרלסרוהה תקל"ט-תקמ"ב)
* {{HebrewBooks||'''קשת יהונתן''' עם '''חצי יהונתן'''|22231|דרושים, הספדים ופלפולים בסוגיות. לבוב תקמ"ד {{הערה|הספר נדפס בשלבים באלטונה ובלבוב, פרטי מקום ותאריך ההדפסה מתייחסים להדפסת השער, ראו על כך: [[יצחק יודלוב]], מהדורות שער בספרים עבריים ישנים, עלי ספר (יא) תשמ"ד, עמ' 142–143.}}}}
* {{HebrewBooks||'''בינה לעתים'''|9095|על הלכות יום טוב ב[[משנה תורה לרמב"ם]] (וינה תקנ"ז)}}
* {{HebrewBooks||'''המדע'''|33172|על הלכות ריבית (פראג תקע"א)}}
שורה 106:
* {{HebrewBooks||'''תפארת יהונתן'''|19492|על התורה, אוסטרהא תקפ"ה|ללא}}
* '''ישועה גדולה''', פירוש על [[מגילת אסתר]] מלוקט מדרושי פורים שבספרו "יערות דבש", ורשה תרכ"ד{{הערה|{{HebrewBooks||'''ישועה גדולה'''|51309|מהדורה חדשה ומוערת, ברוקלין תשס"ח}}.}}
* '''מאמר יהונתן''' באור על דרך פרד"ס על הפיוט חד גדיא, [[למברג]] [[ה'תרכ"ב]]
* '''באור על [[הגדה של פסח]]''', לונדון תרל"ז
* '''מטה יהונתן''', הערות על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]], נדפסו על גיליונות השולחן ערוך ב[[דפוס ראם]] החל ממהדורת [[ה'תר"ם|תר"ם]]
* {{HebrewBooks||'''צפיחת הדבש'''|21870|דברי חריפות ובקיאות על התורה, מונקאטש תרמ"ז|ללא}}
* {{HebrewBooks||'''מטה יונתן - על הלכות פסח'''|7931|פאקש תרנ"א|ללא}}
שורה 143:
 
כפוסק, הרב אייבשיץ מחמיר למדי ומהסס להקל גם כשיש לכך מקום, במיוחד אם הדבר הוא כנגד מנהג. דבקותו ב[[שולחן ערוך]] גדולה, והוא מציע להתעלם מדעות שלא מוזכרות בו.
ידועה תשובתו הארוכה לבטל את היתרו של ה"[[חכם צבי]]" בעניין תרנגולת שניטל ליבה. ר' יהונתן טרח ושאל את חכמי אומות העולם, אם אפשרי שתרנגולת תחיה זמן מה בלי [[לב]], והם ענו לו כי לפעמים יש תחליף במקום הלב, אך אין לתרנגולת אפשרות לחיות כך לאורך זמן רב. לפיכך פסק כי תרנגולת זו [[טרפה]] ואפילו בעודה בחיים.
 
כשהוא מתפלפל בהלכה, כמו ב"אורים ותומים", הוא מחבב במיוחד את הדיון בדברי ה[[תוספות]], שמשמשים לו רקע לחידוש.
שורה 158:
בשנת [[ה'תקי"ב]] ([[1752]]) שנה לאחר הכרזתו של רבי יעקב עמדין על הקמיעות, הרב [[יחזקאל לנדא]] רבה של [[ברודי]] ומחבר הספר "נודע ביהודה", הצעיר ב-32 שנה מרבי יהונתן, פתח בניסיון פשרה, שבו הקמיעות יוחזרו לרב, הוא לעולם לא יעסוק יותר בקמיעות, ויכריז בפומבי שכל הספרים והכתבים השבתאיים ששמועות מספרות עליהן, אינן שלו. הרב עמדין לא קיבל את הפשרה והחל לתקוף את הרב לנדא על כך שאף הוא שבתאי. בערוב ימיו, משניסה לשוב לעיר הולדתו [[פראג]], תחת שלטון [[מריה תרזה]] והממלכה האוסטרית, פנה לשגרירות דנמרק. הרב לנדא שלח מכתב בו הגדיר את הרב אייבשיץ כשבתאי, ובכך מנע ממנו את המעבר.{{הערה|1=מסמך זה פורסם לראשונה בידי גרץ, והיו שפקפקו באמינותו, אך עקבות ותמונות מוכיחים שהוא אכן מהימן. [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/48.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20-%20R.%20Ezekiel%20Landau.pdf כשרב מואשם בכפירה] - מאמרו של סיד להמן על יחסו של הנודע ביהודה לרבי יהונתן אייבשיץ}}
 
בסוף ימיו, רבי יהונתן האשים את החולקים עליו (ובראשם העסקן יהודה פרגר) בשבירת מטה לחמו, ובמות אשתו מצער. כמו כן הצהיר מספר פעמים במפורש בעל פה לפני עדים ובכתב שאין לו כל חלק בתורתו של שבתי צבי.
 
בנו הצעיר של הרב, יונה וולף אייבשיץ, היה נביא שבתאי חשוב ופעל בטרנסילבניה. גם הבן הבכור, מרדכי, נחשד בשבתאות על ידי ראש קהל [[פרשבורג]] והושלך לכלא בעוון זה ב-1761. יונה עתר לקיסרית [[מריה תרזה]] עבור אחיו והלה שוחרר בהתערבותה.{{הערה|Raphael Patai. The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology. Wayne State University Press, 1996. עמ' 228.}}
 
לאחר מותו, קהילות [[אה"ו]] מסרו את הבחירה ברב המחליף, בידי תומכיו של רבי יעקב עמדין, על מנת שלא להסתכסך עמו. במסגרת זו, דחה את מועמדותו של הרב לנדא - ה'נודע ביהודה', שבעבר קרא להתפשרות עם הרב אייבשיץ.{{הערה|1=בספרו, רבי יעקב עמדין פרסם התכתבות מוקדמת עם קרוב משפחתו שהודח מהרבנות בפראג, לאחר שכבר מונה, אך בטרם עזב את מקומו באמסטרדם בעקבות התנגדותו לאייבשיץ. הוא פרסם את חשדו שהרב לנדא פנה לפשרה על מנת לזכות במשרת רבנות פראג.}}
שורה 169:
ה[[היסטוריוגרפיה]] האורתדוקסית כיום רואה את החשד שהוטל בו כחשד שווא. הרב אייבשיץ עצמו השתתף בחרם על השבתאים ואף כתב ספר הגנה מפני האשמתו בשבתאות, "לוחות עדות". לטענת [[גרשום שלום]], בספר זה עצמו יש רמיזות שבתאיות. מאידך טוען הרב [[ראובן מרגליות]], כי מסקנותיו של שלום נובעות בין היתר, מחוסר בקיאות מספקת בספרות הקבלית. לדוגמה: הפניה ל"מאמר ראשי תנינים" בכתבי הרב אייבשיץ, בקטע שתוכנו דחית השבתאות, מהוה לדברי שלום רמז דק כי למעשה הוא דווקא תומך בשבתאות, שכן קיים ספר בשם זה מאת [[נתן העזתי]]. אולם - טוען הרב מרגליות - שלום לא ידע שמדובר באחד ממאמרי [[ספר הזוהר|הזוהר]] בשם זה, המתקשר לנושא עליו דן הרב אייבשיץ. לגבי שלום, [[משה אריה פרלמוטר]] בספרו "חקירות חדשות על יסוד כתב היד של ס' ואבוא היום אל העין" טוען שלשלום הייתה מגמה להציג את הרב אייבשיץ, ראשוני החסידות ורבנים נוספים אף מתלמידי הגר"א כשבתאים, כחלק מתפישתו את השבתאות עצמה כגישה יהודית לגיטימית - במופרד מהתנהגות הפורשים והקיצונים המשיחיים (דוגמת ה[[יעקב פרנק|פרנקיסט]]ים).
 
[[הגאון מווילנה]] שנתבקש להתערב בפולמוס בעודו צעיר שלח לרבי יהונתן אייבשיץ דברי ברכה וזכה על כך לביקורת חריפה מרבי יעקב עמדין. מאוחר יותר, כששמו של הגאון מווילנה עלה ומעמדו התפרסם, רבי יעקב עמדין פרסם בספרו שדובר בזיוף. הגאון מווילנה מעולם לא ענה על שני פרסומים אלו, למרות מסירת דרישת שלום בעת קשרי נישואים עם קרובי הרב עמדין. התקפותיו שלוחות הרסן נגד הגאון מווילנה, נגד [[הנודע ביהודה]] שהציע פשרה, ועוד רבים שלא נחשדו בשבתאות, הביאו את החוקרים הרבניים, לכלל מסקנה שהמדובר בהאשמות שווא. כך גם עצם הצעת הפשרה של הנודע ביהודה, ומכתבו החיובי של הגאון מווילנה, ואי פרסום הכחשה למכתב הרב אייבשיץ, חיזקו את דעתם זו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20792&st=&pgnum=76 ספר 'הרב רבי יהונתן אייבשיץ'], של הרב גרינוואלד להגנה מפני טענות השבתאות, עמודים 75–76 ובהערות שם, מביא גידופים של רבי יעקב עמדין נגד הגאון מווילנה שלכאורה תמך ברב יהונתן, ושבמכתב לרב עמדין קרא לו "ספר תורה שרוי בצער". לטענת מחבר הספר, עם הזמן התברר לרב עמדין מעמדו של הגאון מווילנה בעיני יהודי ליטא, ולאור זאת החליף את טיעונו וקבע שהמכתב אליו מהגאון מווילנה היה מזויף. בנוסף, בספרו, האשים רבי יעקב עמדין את הרב לנדא (הנודע ביהודה) בכך שהצעת הפשרה באה ממניע אישי, כי קיבל מינוי רב בפראג, לאחר שמקרובו של הרב עמדין נמנעה רבנות זו, והמינוי בוטל כשהביע את התנגדותו לרב אייבשיץ.}}
 
אך מחקרים חדשים הכוללים מסמכים שנתגלו מורים על כך שהרב לנדא סבר שאכן היה שבתאי ואף פעל על פי זה: לאחרונה נתגלו רישומים של בקשת המעבר שלו לפראג דרך שגרירות דנמרק, והוראה על כך שהדבר נמנע בעקבות בקשתו של הרב לנדא. כמו כן נתגלה נוסח ארוך של חרם, שזקן הרבנים באותה תקופה ה[[פני יהושע]] הרב יעקב יהושע פאלק הוציא נגד הרב אייבשיץ. במכתב זה הרב פאלק מתאר את המסכת הארוכה של ההתכתבות עם הרב אייבשיץ ואת התחמקותו ממענה. לאור מכתב החרם, מתבהרת התנהגותם של שלושת הרבנים, בעניין הפשרה, ואי ההצטרפות לרב עמדין מחד, אך מאבקם ברב אייבשיץ מאידך.{{הערה|1=סדרה של שלשה מאמרים על שבתאותו של רבי יהונתן אייבשיץ '''כשהרב מואשם בכפירה''' בידי שניאור זלמן להמן (אנגלית) [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/105.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20The%20Stance%20of%20Rabbi%20Jacob%20Joshua%20Falk.pdf על החרם שהשית הפני יהושע], [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/48.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20-%20R.%20Ezekiel%20Landau.pdf על עמדת הנודע ביהודה והסתירה לכאורה בין הפשרה המוצעת לעדותו בשגרירות דנמרק] ועל [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/82.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20The%20Stance%20of%20the%20Gaon%20of%20Vilna.pdf עמדת הגאון מווילנה בפולמוס]. הסדרה נכתבה לקראת סדרת הרצאות שניתנו ב[[ה'תשנ"ח]] (1998) ב[[מרכז זלמן שזר]] לזכרו של פרופסור [[יצחק אשר טברסקי|יצחק טברסקי]]}}
 
כמו כן, לאור המידע החדש הזה ולאור השוואת מכתבים ומסמכים, אפשר שהכיתוב במכתבו של הגאון הייתה למעשה כותרת מכתבו של הרב אייבשיץ עצמו, ותוכן המכתב היה התנצלות בלבד על כך שהרב (הצעיר אז) אינו נכנס לוויכוח זה.{{הערה|1=מאמרו של ד"ר (סיד) שניאור זלמן להמן מ[[אוניברסיטת ברוקלין]] 'גילויים חדשים בפולמוס' האמור לעיל. ליהמן מסיק במאמר זה שהגאון מווילנה הבין את כוחו הדל והשפעתו המועטה באותה תקופה, ועוד באזור הנמצא בארץ אחרת תחת שלטון ממלכה אחרת, וכפי שלמעשה כתב במפורש במכתבו, העדיף להותיר את הבדיקה והדיון לאלה המצויים במקום. }}
 
למרות האמור לעיל קיימת מסורת בשם [[החתם סופר]] המתארת את חזרתו בתשובה של וולף אייבשיץ בנו של רבי יהונתן, בסוף ימיו, בעקבות חלום בו אביו נגלה אליו.{{הערה|1=[http://www.temanim.org/shtaygen/nr/70/5-7.pdf עלון השבת 'נר לשבת' לפרשת כי תבוא] [[ה'תש"ע]] (אתר ארגון תימנים, בקישור מאתר שטייגן)}} יש חוקרים הקושרים מסורת זו עם עמדתו של הגאון מווילנה ואולי אף של רבי יעקב עמדין עצמו, לגבי סוגיות קבליות שבהם מעורבים דעות הנוהים אחרי שבתי צבי, ואשר מקורן קדום לשבתי צבי, ובראשם סוגיית כתיבת האות צדי בי' הפוכה על פי [[כתב האר"י]]. עמדה זו יכולה להסביר את הימנעותו של הגאון מהתערבות במחלוקת על הרב אייבשיץ, ואת המסורות על כשרות ספריו.{{הערה|1=[http://pluto.huji.ac.il/~liebes/tsidqat.doc צדקת הצדיק: יחס הגאון מווילנא ותלמידיו לגבי שבאות] (מסמך וורד) פרופ' [[יהודה ליבס]] (אתר [[האוניברסיטה העברית]])}} יחס זה, של אהדה לחלק מהרעיונות השבתאיים, אך תוך דחיית שבתי צבי עצמו, יכולה להסביר את התנהגותו של רבי יהונתן אייבשיץ עצמו, בהשקעת מפעל חיים של החמרה ודקדוק במצוות, הנוגדות לכאורה את השבתאות. וכפי שתמה החוקר ד"ר משה אריה פרלמוטר בספרו: לא נפתרה הבעיה הפסיכולוגית - איך שבתאי באמונתו עוסק כל ימיו בהלכה ובהרבצתה? איך אדם המאמין באמונה [[אנטינומיזם|אנטינומיסטית]] ברורה וקיצונית ומפיץ אותה ברבים, עסקו הוא בהלכה דווקא?{{הערה|1=[http://hufind.huji.ac.il/Record/HUJ000180761 ''הספר ו"אבוא היום אל העין" : שייכותו לר' יהונתן איבשיץ וערכו להבנת המחלוקת בין הרב יהונתן איבשיץ והרב יעקב עמדין'', משה אריה פרלמוטר], דפוס [[הארץ]] [[ה'תש"ז]] (1947)}}{{הערה|1=על עמדת הדתיים והרבנים בימינו ניתן לעמוד ממאמרו של הרב חיים ראובן רבינוביץ [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/rabinov-4.htm על רבי יהונתן אייבשיץ] הודפס ב[[סיני (כתב עת)]] [[ה'תשכ"ה]] (1965). באתר [[דעת]]}}
 
מחשובי הכותבים על כך שרבי יהונתן לא היה שבתאי, הוא הרב [[אלעזר פלקלס]] שכתב: הנה עדות זו עדות שקר, והוציא לעז על גדול עולם נוחו עדן... וחשד אותם בדבר אשר לא היה ולא נברא אלא למשל ולשנינה. ולא היה בהם שום שמץ מינות מהכלב שבתי צבי שבור ומהכלבים אשר סבבוהו... ומרוב שנאה וקנאה... דיבר דברים במלים אלו, שרצה למאחז פני כיסא תחת אביו הגאון זצ"ל, ולא עלתה בידו, כי קיימו וקבלו היהודים את גאון עולם.{{הערה|{{אנצ דעת|1650|עמדין יעקב}}. המאמר מצטט את הירחון לחכמת היהודים בגרמנית מ-1882.}}
שורה 205:
;פולמוס השבתאות
* '''חיבורי הרב יעקב עמדין''' - [http://beta.hebrewbooks.org/44252 תורת הקנאות] (נדפס לראשונה אלטונה תקי"ב), [http://beta.hebrewbooks.org/35761 שפת אמת ולשון זהורית] (נדפס לראשונה אלטונה תקי"ב), [http://beta.hebrewbooks.org/42080 עקיצת עקרב ח"א], אמסטרדם תקי"ב, [http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001103395.html ויקם עדות ביעקב], אלטונה תקט"ז, [http://beta.hebrewbooks.org/49970 שבירת לוחות האון], זאלקוע תקט"ז [http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001218601.html פתח עיניים (קונטרס אחרון לספר שבירת לוחות האון)], אלטונה תקי"ז, [http://beta.hebrewbooks.org/45056 ספר שמוש], אמסטרדם תקי"ח, [http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001273092.html ספר התאבקות], אלטונה תקכ"ב, [http://beta.hebrewbooks.org/24773 בית יהונתן הסופר], אלטונה תקכ"ג, [http://beta.hebrewbooks.org/37017 מגלת ספר], ווארשא תרנ"ז
* [http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273090/NLI אספקלריה המאירה], ארבע אגרות של ראשי גאוני וזקני הדור בעניין הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ, שבט-אדר תקי"ג; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90אספקלריה_המאירה_א באתר ויקיטקסט]
* [http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001218584/NLI מאירת עיניים], תעודות ומכתבים מרבנים שונים בעניין הקמיעות, אמשטרדם תקי"ג
* {{HebrewBooks|הרב יהונתן אייבשיץ|לוחות עדות|46743|ווארשא תר"נ (נדפס לראשונה אלטונא תקט"ו)}}
* {{HebrewBooks|הרב [[ראובן מרגליות]]|סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ|20851|ירושלים, תש"א}}
* [[גרשם שלום]], '''על קמיע אחד של ר' יהונתן אייבשיץ ופירושו עליו''', '''[[תרביץ]]''' כרך י"ג חוברת ד', תמוז תש"ב, עמודים 244-226226–244 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23585041}}
* {{HebrewBooks|[[יקותיאל יהודה גרינוולד]]|הרב ר' יהונתן אייבשיץ|20792|ספר הגנה על רבי יהונתן אייבשיץ נגד טענות השבתאות, ניו יורק תשי"ד}}
* [[מיכל אורון]], [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1442397274.pdf ספר 'גחלי אש' תעודות לתולדות המאבק בשבתאות], מתוך [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]] טז-יז, תשס"א
שורה 215:
* שניאור זלמן ליימן, [https://leimanlibrary.com/texts_of_publications/120_Iggeret%20Shelomim.pdf 'איגרת שלומים' לרבי יחזקאל לנדא], מתוך הספר "לא יסור שבט מיהודה", ירושלים תשע"א
* [[יהודה ליבס]], [https://liebes.huji.ac.il/files/pulmusemden.pdf פולמוס עמדין - אייבשיץ], סיכום הרצאה 11.11.14
* [[רחל אליאור]], [https://www.facebook.com/HebrwUJewishthought/posts/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dדברים-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9Dמרתקים-%D7%A9%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA%D7%99ששמעתי-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1בקונגרס-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99העולמי-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99למדעי-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAהיהדות-%D7%91%D7%94%D7%A8בהר-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9Dהצופים-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94באוניברסיטה-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AAהעברית-%D7%91%D7%99בי/922836904536711/ סיכומי הרצאות של ד"ר מעוז כהנא ופרופ' שניאור זלמן ליימן], מתוך [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]], אוגוסט 2017
;מכתביו
* {{HebrewBooks|יהונתן אייבשיץ|כרתי ופלתי|41182|וינה ה'תקע"ט (1819)}}{{הערה|עותק דפוס אלטונה ה'תקכ"ג (1763) בחייו של הרב יהונתן, הוחלף בטעות באתר [[HebrewBooks]] עם עותק ורשה תרל"ה.}}