הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hanmir53 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Hanmir53 (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 21:
תוצאות מלחמת העולם הראשונה היו הרסניות בעיקר ל[[רפובליקת ויימאר]] אך גם לברית המועצות שנאלצה לחתום ב-1918 על [[חוזה ברסט-ליטובסק]] שכלל ויתור על שטחים נרחבים במערבה. באפריל 1922 שתי המדינות חתמו על [[הסכם רפאלו (1922)|הסכם ראפאלו]] שכלל וויתור על תביעות הדדיות, ובהמשך, בשנת 1926 על הסכם ברלין שהבטיח את הנייטרליות שלהם במקרה שאחת מהן תותקף. אולם עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון בגרמניה בתחילת שנות ה-30 הגבירה את המתח בין שתי המדינות ובין גרמניה למדינות הסלאביות לאור האידאולוגיה הגזענית הנאצית, שבין השאר קישרה בין ה[[קומוניזם]] ליהדות. בהמשך, [[מלחמת האזרחים בספרד]] בשנת 1936 הפכה לזירה נוספת של התנגשות בין שתי המדינות כשכל אחת מהן תמכה בצד אחר של המלחמה, וחתימתו של [[הסכם אנטי-קומינטרן]] בין [[גרמניה הנאצית]] ובין [[האימפריה היפנית]] ב-[[25 בנובמבר]] [[1936]] אליו הצטרפה [[איטליה הפאשיסטית]] ב-[[1937]] הגבירה גם היא את המתיחות בין שתי המדינות.
 
בשלב זה מגמות התוקפנות וההשתלטות של השלטון הנאצי עברו מרטוריקה לפעולה. ב-12 במרץ 1938 [[אוסטריה]] סופחה לגרמניה ([[אנשלוס]]) והפכה למחוז ברייך הגרמני. פעולה זו הביאה להתעצמות כוחה של גרמניה עם השתלטותה על המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטריים והיוותה בסיס להמשך כיבושיה. למרות שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר ב[[הסכם ורסאי]], מדינות המערב לא מנעו את הסיפוח בתקווה ש[[היטלר]] יסתפק בסיפוח אוסטריה ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים. אולם מיד לאחר האנשלוס החל היטלר לדרוש מצ'כוסלובקיה את חבל הסודטים, ובקיץ [[1938]] הורה לו[[ורמאכט]] להתכונן לפלישה אליו. בריטניה וצרפת שוב נכנעו לדרישותיו והחבל סופח לגרמניה בעקבות [[הסכם מינכן]], שנחתם ב-[[29 בספטמבר]] 1938. בשלב זה היה ברור לצדדים השונים כי למרות הסכם אי התוקפנות שנחתם בין גרמניה לפולין ב-1934{{אנ|German–Polish Non-Aggression Pact}}, המטרה הבאה של היטלר במזרח אירופה היא פולין, ואכן באוקטובר 1938 שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] העלה בפני השגריר הפולני בגרמניה את הדרישה למסירת [[העיר החופשית דנציג]] לידי גרמניה. במהלך אוגוסט [[1939]] הגיעו הדברים לידי משבר והיטלר הצהיר כי פניו למלחמה. בשלב זה נעשה ניסיון של הרגע האחרון ליצור ברית בין ברית המועצות, בריטניה וצרפת כנגד האיום הגרמני, אולם השיחות שהתקיימו בין נציגי בריטניה וצרפת לבין ראשי הצבא האדום במוסקבה ב-11-21 לאוגוסט 1939, ימים מספר לפני חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, נכשלו. היסטוריונים מייחסים את הכישלון לחששה של פולין מפני כניסת הצבא הסובייטי לשטחה, גם אם לצורך מלחמה באיום הגרמני, ולחולשתם של נציגי בריטניה וצרפת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.1280556|הכותב=שלמה אבינרי|כותרת=מה שלא נאמר בגדאנסק|אתר=הארץ|תאריך=14.9.2009}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/europe/russia/3223834/Stalin-planned-to-send-a-million-troops-to-stop-Hitler-if-Britain-and-France-agreed-pact.html|הכותב=Nick Holdsworth|כותרת=Stalin 'planned to send a million troops to stop Hitler if Britain and France agreed pact'|אתר=The Telegraph|תאריך=18.10.2008}}</ref>. התוצאה המיידית של כישלון זה היתה חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. היטלר, לאשלא חשש ממדינות [[המערב]], אך חשש מתגובת ברית המועצות לה גבול משותף עם פולין, ולכן לא תקף לפני שנחתם ה[[הסכם ריבנטרופ מולוטוב|הסכם]] שאיפשר את ביצוע תוכניתו לכיבושה של פולין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.history.com/topics/world-war-ii/german-soviet-nonaggression-pact|הכותב=|כותרת=German-Soviet Nonaggression Pact|אתר=history.com|תאריך=June 7, 2019}}</ref>.
 
=== מניעים ===