יוסף יוסלביץ' – הבדלי גרסאות

בשנת [[ה'תרס"ז]] מונה לרבה של [[אבל (פולין)|אבל]], הסמוכה ל[[דווינסק]], בתקופה זו התקרב לרבני דווינסק הרב [[יוסף רוזין]] ורבי [[מאיר שמחה הכהן]]. בתרע"ב הוכתר לרבה של [[טרסטינה]], בתרפב[[תרפ"א]] או ב[[תרפ"ב]]<ref>ספר קהילת סובאלק ובנותיה, תל אביב תשמ"ט-1989, בערכו, עמוד 152. ראה שם עוד פרטים על אישיותו ותולדותיו.</ref> מונה לרב העיירה [[סמיאטיץ']]. שמו יצא למרחקים, בתרפולאחר שעזב [[אהרן בקשט|רבי אהרן באקשט]] את רבנות [[סובאלק]] לטובת [[לומז'ה|לומז'א]], וכסא הרבנות נותר מיותם, נסעה משלחת מטעם ה[[קהילה]] לרבי יוסף יוסלביץ להציע לו את המינוי, אולם הוא התנה זאת בכך שלא יידרש להגיע ל[[סובאלק]] כדי להשמיע [[דרשנות|דרשות]] לנסיון, רק ש[[כתב הרבנות]] יובא אליו ל[[סמיאטיץ'|סמיאטיץ]]. נציגי הקהילה הסכימו, לאחר שעמדו על טיבו במשך שבע שעות רצופות של [[משא ומתן]] הלכתי, וב[[קיץ]] [[ה'תרפ"ו|תרפ"ו]] החל לכהן כרב העיר [[סובאלק]],. בתקופה זו מסר שיעורים לתלמידים בישיבתו של הרב חבר.

הרב יוסלביץ' התפרסם בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]], בעת כהונתו ברבנות טרסטינה שליד [[ביאליסטוק]], כאשר אירגן סיוע לעשרות אלפי ה[[פליט]]ים ה[[יהדות|יהודים]] שעברו מצד לצד של גבולות רוסיה, פולין, ליטא ו[[פרוסיה המזרחית]]. באותן שנים גם כתב את חיבורו התורני המקיף "'''מנחת יוסף'''", הכולל ביאורים וחידושים על ה[[תלמוד]] וה[[רמב"ם]] וכן ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], על [[סדר זרעים]]. הספר [[הוצאה לאור|יצא לאור]] ב[[ירושלים]] בשנת תשמ"ט, 1989.זכה להכרה נרחבת ורבנים רבים פנו אליו בשאלות ותשובות בנושאים הלכתיים. חידושי תורה ממנו פורסמו ב[[כתבי עת תורניים]] שונים: [[יגדיל תורה (סלוצק)]], [[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון (ירושלים)]], ו[[כנסת ישראל (כתב עת תורני)|כנסת ישראל]] (וילנא).