הבדלים בין גרסאות בדף "סרווש"

נוספו 25 בתים ,  לפני שנתיים
←‏השואה: הגהה ותיקון
(←‏השואה: הוספת קישור פנימי)
(←‏השואה: הגהה ותיקון)
ב-19 במרץ 1944, כבשו הגרמנים את הונגריה והחלו בביצוע "הפיתרון הסופי". מספר יהודים, תושבי סארוואש נעצרו בתחנת הרכבת והובלו למחנה מעצר. הם הוחזקו במעצר אדמיניסטרטיבי כחמישה שבועות וב–28 לאפריל הוסעו בטרנספורט "ההונגרי" הראשון לאושוויץ. ב–29 במרץ 1944, פורסמו ההוראות הממשלתיות הרשמיות הראשונות נגד היהודים, שבהן הוטל על היהודים לענוד את "הכוכב הצהוב" - מגן דוד עשוי אריג צהוב שקוטרו 10 ס"מ. העיתונות הארצית והעיתונות המקומית בסארוואש, הופכה לכלי שנאה והסתה נגד היהודים כמו למשל גינוי התושבים ממוצא הגזע הארי שהמשיכו לשמור על קשר עם התושבים היהודים. יתרה מכך, נאסרה כניסתם של יהודי סארוואש למלון המקומי. הוראה נוספת שהוטלה על היהודים היתה הגשת דוח על בתיהם וחנויותיהם, מאוחר יותר הוחמרה התקנה נצטוו לסגור את החנויות. ב-26 באפריל 1944 פורסמה הודעה מטעם הממשלה על העברת היהודים לגטו. כשבועיים לאחר מכן, ב-6 במאי 1944 התקיימה ישיבה בלשכה הממונה על מחוז בקש, והוחלט להקים גטו באחד המחוזות. סיום הישיבה היה בהחלטה, כי יש, לסיים לכלוא את היהודים ב-12 במאי 1944. ב-15 במאי 1944, הועברו יהודי סארוואש לגטו. מספר היהודים שהועברו מסארוואש היה כ–700 איש. הגטו הורכב משני בניינים ומספר בתים. הגטו היה צפוף מאוד והמשפחות התאגדו יחד. ברוב המשפחות היו חסרים האבות והבנים הבוגרים, הואיל והם גויסו ל"פלוגות העבודה". אחד מאנשי הקהילה, שלום כהן, הצליח להתקשר עם בעל אחוזה גוי והציע לו פועלים מהגטו. כך, יצאו לעבודה נשים ונערות, ומעט גברים מחוץ לחומות הגטו. הגטו בסארוואש היה קיים כחודש, וב-16 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו שבסארוואש לבית החרושת לסוכר ב[[סולנוק]]. בסולנוק נהגו כלפי היהודים באכזריות רבה שגרמה לכך כי, רבים מהם החליטו לשים קץ לחייהם. כך למשל, בני זוג יהודי מסארוואש, אשר השקו את בתם ברעל והתאבדו גם הם על ידי שתיית הרעל. אך הילדה הצליחה לשרוד ולחיות, אולם גורשה לאוסטריה עם סביה. בשלב זה, הגיעו התושבים היהודים למסקנה כי הם לא יישארו שם, אולם הם לא ידעו לאן יועברו בהמשך. מנהיגי הקהילות קיבלו הוראה להכין רשימות לטרנספורטים. ההוראות היו מבלבלות, אך באופן כללי, דובר על שתי רשימות: רשימה אחת היתה מיועדת לאנשים בעלי מעמד בקהילה או בעלי עבר צבאי (גם משפחות המגויסים לפלוגות העבודה נכללו ברשימה זו). הרשימה השנייה, כללה את שאר תושבי הקהילה. המשלוחים אל הלא נודע, התחילו אחרי שבוע שבהם שהו היהודים בסולנוק, ביניהם היה גם חלק ניכר מיהודי סארוואש. כ-2,630 נשים וילדים נדחסו לקרונות בקר תוך שהם נדחפים על ידי אנשי ה-SS. הרכבת יצאה בליל 25 ביוני 1944 ואחרי יום הגיעה למערב אוסטריה, שם היו מתקני עבודה לגויים. המתקנים הופעלו על ידי אוקראינים, שהתנהגו בגסות והתעללו ביהודים שהגיעו. משלוח נוסף של יהודים, הגיע לאחר מכן מגטו [[דברצן]].
 
במ[[מחנה שטרסהוף|מחנה שטרהוף]] התקייםנלקח שוקחלק עבדיםגדול שלמיהודי יהודיםסארוואש, וחלקכמו גדולגם מיהודייהודים סארוואשאחרים נלקחושהגיעו לחוותלמחנה ממקומות נוספים, לעבודהלעבודות בכפייהכפייה. בחורף הוחזרו כל היהודים למחנה שטרהוף ומשם נלקחו למחנה ההשמדה [[ברגן-בלזן|ברגן]] בלזן.]] כמה קבוצות נשארו במחנה העבודה עד הגעת הצבא האדום, ואז חזרו באופן עצמאי לסארוואש.
במקומות שבהם לא גורשו היהודים עבדו מספר משפחות יהודיות מקהילת סארוואש, אך יחידה נאצית גילתה שיש שם יהודים והחיילים הגרמנים טבחו בכולם, פרט לניצול אחד.
היהודים שהגיעו לברגן בלזן סבלו מרעב ורבים נפטרו. בין הנפטרים היה גם רב הקהילה של סארוואש.
1,927

עריכות