סרווש – הבדלי גרסאות

היהודים שהגיעו לברגן בלזן סבלו מרעב ורבים מהם מתו. בין המתים, היה גם רב הקהילה של סארוואש. על אף הדיכוי לא פסקה הפעילות הרוחנית: התפילהבמניין, עריכת טקס בר מצווה משותף לכל הבנים. בינתיים התקרבה החזית לאזור ברגן- בלזן והגרמנים החליטו לפנות את המחנה, לרכז את היהודים ולשלוח אותם למחנה השמדה. רכבת הפינוי הראשונה יצאה ב-7 באפריל 1945, אך נעצרה בשל הפצצות בעלות הברית, והשומרים הגרמנים ברחו. לאחר מכן,הגיעו האמריקאים והיהודים ברכבת שהיו על הרכבת הועברו למחנה החלמה ומשם בחודש אוגוסט שנת 1945, חזרו לסארוואש. רכבת הפינוי השנייה, שהיה בה מספר רב מיהודי סארוואש נפגעה אף היא מההפצצות בעלות הברית, אך הרכבת המשיכה למחנה טרזיינשטש, שם סבלו שלושה שבועות עד השחרור. רכבת נוספת עם יהודי סארוואש נשלחה לאושוויץ ואיש מתושבי העיירה לא שרד במשלוח זה. עד סוף חודש אוגוסט 1945, חזרו רוב היהודים שניצלו לסארוואש. שם גילו כי קרוביהם לא שרדו. פליטים רבים מהם החליטו להגר לארץ ישראל, נפתחו באזור מספר מוקדים של [[תנועת בני עקיבא|בני עקיבא]] וכבר במחזור הראשון השתתפו ילדים מסארוואש.