ג'ונתן סוויפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
לאחר שהחל את לימודיו בקולג' לתואר השני, נאלץ סוויפט לעזוב את אירלנד ולמצוא מקלט באנגליה עקב המהומות שפרצו בדבלין על רקע [[המהפכה המהוללת]] באנגליה. הוא הצטרף לאחוזתו של [https://en.wikipedia.org/wiki/Sir_William_Temple,_1st_Baronet ויליאם טמפל], מדינאי ומסאי מוערך, קרוב משפחה רחוק מצד אמו, ועבד שם כמזכירו האישי עד שנת 1699, מועד פטירתו של טמפל. <ref name=":0" />
 
טמפל היה עסוק בכתיבת זכרונותיו והכנת חיבוריו להדפסה וסוויפט עזר לו בכך. פעמיים ביקר סוויפט באירלנד במהלך שהותו אצל טמפל, ובביקור השני הוא הוסמך ככומר אנגליקני. ספרייתו העשירה של טמפל העשירה את הידע והאינטלקט של סוויפט, ושם גם השלים את תארו השני באוניברסיטת אוקספורד.
הוא היה אמור להתחיל למלא תפקיד של [[כומר]] [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקני]], אך דחה את תחילת הכהונה, ונסע לאנגליה כדי לשרת כמזכירו של [[ויליאם טמפל|סר ויליאם טמפל]]. טמפל היה אחד המדינאים האנגלים החשובים ביותר ב[[המאה ה-17|מאה השבע עשרה]] וחבר קרוב של [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|ויליאם מאורנג']]. סוויפט חי בביתו של טמפל במשך כמה שנים. במהלך הזמן הזה הפך טמפל לדמות חשובה ומשפיעה הן על חייו של סוויפט והן על כתיבתו. בסופו של דבר חזר לאירלנד כדי לחפש עבודה ככומר. מאז ועד סוף ימיו נע סוויפט הלוך וחזור בין אירלנד לאנגליה.
 
בביתו של טמפל פגש את את אסתר ג'ונסון, בתה של סוכנת הבית, שמערכת היחסים בינים נמשכה לאורך שנים. השיר "סטלה" מוקדש לה.
שנינותו יוצאת הדופן של סוויפט, דעותיו הקיצוניות וסגנונו חסר המעצורים גרמו לכך שהיה אדם אהוד מאוד ושנוא מאוד בעת ובעונה אחת. הוא היה חבר בכמה מהחוגים הספרותיים המובילים, ביניהם חוג אליו היו שייכים גם [[אלכסנדר פופ]], [[ויליאם קונגריב (מחזאי)|ויליאם קונגריב]], [[ג'וזף אדיסון]] ו[[ריצ'רד סטיל|סר ריצ'רד סטיל]]. כמו כן היה פעיל מאוד בזירה הפוליטית. הוא השתמש בכתיבתו החריפה כדי לתקוף את אויביו הפוליטיים. דבר זה גרם לעיכוב קידומו בכנסייה ולחזרתו שוב ושוב לאירלנד, מקום בו הרגיש אומלל. אולם גם באירלנד הפך מעורב בחיים הפוליטיים וניכרה לו השפעה רבה בעיקר בהשראת המרד האירי נגד אנגליה. בזכות תרומתו הרבה למטרה האירית הפך סוויפט לגיבור אירי, על אף מוצאו האנגלי.
 
 
שנינותוTשנינותו יוצאת הדופן של סוויפט, דעותיו הקיצוניות וסגנונו חסר המעצורים גרמו לכך שהיה אדם אהוד מאוד ושנוא מאוד בעת ובעונה אחת. הוא היה חבר בכמה מהחוגים הספרותיים המובילים, ביניהם חוג אליו היו שייכים גם [[אלכסנדר פופ]], [[ויליאם קונגריב (מחזאי)|ויליאם קונגריב]], [[ג'וזף אדיסון]] ו[[ריצ'רד סטיל|סר ריצ'רד סטיל]]. כמו כן היה פעיל מאוד בזירה הפוליטית. הוא השתמש בכתיבתו החריפה כדי לתקוף את אויביו הפוליטיים. דבר זה גרם לעיכוב קידומו בכנסייה ולחזרתו שוב ושוב לאירלנד, מקום בו הרגיש אומלל. אולם גם באירלנד הפך מעורב בחיים הפוליטיים וניכרה לו השפעה רבה בעיקר בהשראת המרד האירי נגד אנגליה. בזכות תרומתו הרבה למטרה האירית הפך סוויפט לגיבור אירי, על אף מוצאו האנגלי.
 
בזכות התיעוד הנרחב שהשאיר סוויפט על חייו, יש בידינו מידע רב על-אודותיהם, במידה רבה יותר מאשר על רבים מבני זמנו. בכל זאת, חיי המשפחה שלו ויחסיו האינטימיים נותרו בגדר חידה. ידוע כי הופרד מאמו בגיל צעיר. יש שאומרים כי נחטף על ידי האומנת שלו, ולפיכך היא גידלה אותו מגיל שנה ועד גיל שלוש. ידוע שאמו חזרה לגור ב[[לסטר]] כאשר היה בן שש, ואילו הוא נשאר לחיות עם דודו. בכל מקרה, נראה שסוויפט לא זכה מעולם לסביבה משפחתית יציבה. חוקרים רבים רואים בכך את הסיבה העיקרית לציניות שלו ולהתנגדותו להינשא ולהוליד ילדים.