נוסח איטליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
* בדומה לקהילות ספרדיות רבות, [[קבלת שבת]] אינה כוללת את [[מזמור]]י "לכו נרננה" (מזמורים צ"ה-צ"ט/ק'), ומתחיל ממזור לדוד (מזמור כ"ט).
* ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]] בכל התפילות, כולל בימות החול, הוא בנוסח "כתר".
*מנהג ההפטרות, היא רשימה בפני עצמה, אמנם פעמים כמנהג האשכנזים, הספרדים או התימנים. בשבת לפני [[תשעה באב]] קוראים את ההפטרה של "חזון", אבל לא את שאר ה"תלתא דפורענותא" שבין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]] שנהוג בשאר הקהילות. בשבע השבתות שבין [[תשעה באב]] ל[[ראש השנה]], הם קוראים רק את שלוש ההפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות [[ואתחנן]], [[פרשת עקב|עקב]] ו[[ראה]]), ולא [[שבע דנחמתא|שבעא דנחמתא]], ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע.
 
במנהג האיטלקי המאוחר קיימת השפעה של נוסחי תפילה אחרים שדחקו מסורות איטלקיות קדומות. למשל אצל יהודי העיר [[טורינו]] אומרים בשבת את הנוסח הרגיל של ברכת מעריב ערבים. בקצת קהילות ביטלו את אמירת הקטע "והשיאנו" בראש השנה, ויש האומרים "אתה קדשת" ב[[עמידה]] של ליל שבת במקום "ומאהבתך". ברוב הקהילות, הפסיקו לומר קדושת כתר חוץ מבמוסף, והנוסח המקורי נשמר רק בקהילה האיטלקית ב[[ירושלים]] וב[[פדובה]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' ח}}