הבדלים בין גרסאות בדף "מוחמד בן קלאוון"

מ
קישורים פנימיים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (קישורים פנימיים)
==שלטונו הראשון 1293-1294==
 
לאחר ההתנקשות באחיו אל-אשרף ח'ליל בדצמבר [[1293]] הותקן אל-נאצר בן ה-9 כסולטאן תחת עוצרותו של זין אל-דין כתבוע'א והאמיר אל-שֻג'ַעי כוזיר גדול. בתקופה זו היה אל-נאצר סולטאן נומינלי בלבד והשלטון הלכה למעשה היה בידי שני אפוטרופוסיו. כתבוע'א ואל-שג'אעי היו יריבים וביחסים מתוחים ורעים אחד עם השני. אל-שג'אעי זמם לעצור את [[כתבוע'א]] בסיועם של ממלוכים בורג'ים ולהתנקש באמירים ששרתו תחתיו, אך לכתבוע'א נודע על הדבר בזמן, הוא הטיל מצור על המצודה והמאבק הוכרע כשאל-שג'אעי נרצח והממלוכים הבורג'ים הורחקו מן המצודה.
 
כאשר האמיר חסאם אל-דין לאג'ין אשר נמלט לאחר הרצחו של אל-אשרף ח'ליל הופיע בקהיר, הממלוכים הבורג'ים של אשרף ח'ליל אשר הורחקו ממקום מושבם במצודה מרדו והחלו להתפרע ברחבי קהיר משום שלאג'ין לא נעצר ונענש על מעורבותו ברצח של מיטיבם הסולטאן אל-אשרף ח'ליל. הממלוכים הובסו ורבים מהם נהרגו או הוצאו להורג. לאג'ין שכנע את כתבוע'א להדיח את אל-נאצר ולמנות אותו כסולטאן תחתיו לאחר שהזהיר אותו שהממלוכים של אשרף ח'ליל, שכונו ה"אשרפיה", ולאחר מכן אל-נאצר כשיגדל, יבקשו לנקום בו על הרצח של ח'ליל שבו כתבוע'א היה כאמור מעורב. כתבוע'א הדיח את אל-נאצר שהיה עתה בן 9 ומינה את עצמו כסולטאן ואת לאג'ין כסגנו. אל-נאצר ואימו הוגלו לאגף אחר של הארמון עד שגורשו לגלות ב[[אל-כרכ]] שבירדן. בזה תם שלטונו הראשון של אל-נאצר בן קלאוון.
==שלטונו השני 1299-1309==
 
בשנת [[1296]] כתבוע'א הודח על ידי [[לאג'ין]] ונמלט ל[[סוריה]], שם מת בשנת [[1297]] באיישו את משרת המושל בחמת. לאג'ין שלט כסולטאן עד להירצחו יחד עם סגנו מַנְגוֻ תימור בשנת [[1299]] בידי קבוצת אמירים בראשותו של סיף אל-דין כירג'י. האמירים התכנסו והחליטו לבחור באל-נאצר כסולטאן ולקרוא לו לשוב מגלותו באל-כרכ על מנת לאייש את לסולטנות כשסגנו האמיר תע'ג'י ימשול לצידו. מימוש ההחלטה התעכב משום שכירג'י וה"אשרפיה" התעקשו למנות דווקא את תע'ג'י כסולטאן ובכירג'י כסגנו. לבסוף, אל-נאצר בן ה-14 שב לקהיר לקול תרועות המוני העם ומונה בשנית לסולטנות עם סיף אל-אסלאם סלאר כסגנו ו[[ביברס אל-ג'שנכיר]] כמחנכו. שוב, היו אלה שהחזיקו בכוח האמיתי ולא הוא עצמו.
 
הממלוכים הבורג'ים התחזקו בתקופת שלטונו השנייה של אל-נאצר והם החלו להטיל מיסי "פרוטקשן", אשר כונו חימאיה (בערבית: حماية, מס שמירה), על אנשים ברחבי קהיר. יריביהם של הממלוכים הבורג'ים היו ממלוכים מבית אל-צאלח ואל-מנצור בהנהגת סלאר וממלוכי "אשרפיה" בהנהגת אל-ג'שנכיר.
בייברס אל-ג'שנקיר שלט במצרים 10 חדשים ו-24 ימים. תקופת שלטונו התאפיינה באי שקט אזרחי חמור ביותר ובמהלכו התרבו מאוד הקריאות לחזרתו של הסולטאן המודח מכרכ. בשתי התקופות הקדומות של שלטון מוחמד בפועל שלטו העוצרים ביברס אל-ג'שנקיר וסלר. כעת בגיל 24 הוא היה נחוש לשלוט בעצמו בצורה פעילה. זמן קצר לאחר חזרתו ביברס הוצא להורג וסלר נאלץ להתפטר. במקומם לסגן הסולטאן מונה בקטמר, אך לאחר שב-[[1310]] הוא נטל חלק פעיל בקשר להדחתו של הסולטאן מוחמד, בקטמר נעצר, ולאחר זמן הוצא להורג. א-נצר מוחמד כבר היה בקיא בכל תככי הארמון וידע איך להסתדר עם כל האמירים הממלוכיים. לסגן הסולטאן מונה בייברס אל-דוודר. בהמשך הוא החליף את רוב האמירים וביטל את תפקיד סגן הסולטאן. הוא חיזק את מערכת המשפט במדינה ואסר להוציא להורג בלי אישורו. האזרחים גם יכלו להתלונן על תעלולי פקידי השלטון לפניו ולפני בית הדין שהוא הקים וישב בראשו כל יום שני.
 
תקופת שלטונו הארוכה והפוריה ביותר מבחינת בנייה בארץב[[ארץ ישראל]], בשנת [[1314]] בנה את [[מינרט]] המסגד הגדול ברמלהב[[רמלה]], וארבע שנים מאוחראחרי יותרכן, ב-[[1318]], בנה את [[מינרט]] [[המסגד הלבן (רמלה)|המסגד הלבן]] ברמלהשם. תחת חסותו, בנה בירושלים האמיר הסורי [[תנכיז|סיף א-דין תנכז]] מבנים רבים. בימיו אף שופצה כיפתה של [[כיפת הסלע]].
 
בשנת [[1330]] שיגר אליו מלך צרפת [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ ה-6]] שלח משלחת של 120 איש בבקשה כי מוחמד יתן לולקבל את השליטה ב[[ירושלים]]. מוחמד הביע זלזול עמוק בהם ובמלכם וציווה עליהם לעזוב במהירות את מצרים, אחרתולא - יוצאו להורג.{{הערה|1= אל מקריזי, כרך 3 עמוד 12}}
 
==משפחתו של מוחמד בן קלאון==
 
==מקורות==
 
*[[אל-מקריזי|מוחמד אל-מקריזי]]
* ההיסטוריה השלמה של האנושות, אבו אל פידה 1318