הביטלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 141:
מותו של בריאן אפשטיין באוגוסט 1967 הביא להיווצרות "חור שחור" ניהולי, אשר שאב אליו את מיטב האנרגיות והמשאבים של חברי הלהקה והסובבים אותה. לנון ביקש לגייס את שירותיו של [[אלן קליין]], מנהלה הכריזמטי של להקת [[הרולינג סטונז]], אולם מקרטני סירב לכך בתוקף והציע כחלופה את עורך הדין הניו יורקי לי איסטמן, אביה של אשתו לינדה. משבר זה, מסתבר, התגלה כחסר פתרון היות שלטענת מקרטני, קליין דרש אחוזים גבוהים מדי, ומנגד, לטענת שאר חברי הלהקה, היה איסטמן מגלה העדפה ברורה ומובהקת לתנאיו של מקרטני על חשבון השאר.
השנים [[1968]]–[[1969]], שנות הדמדומים של הלהקה, אופיינו בפעילות כמעט עצמאית ונפרדת של כל אחד מחברי הלהקה. הפרידה שבדרך ניכרת באלבום הכפול "[[The Beatles (אלבום)|The Beatles]]" (המכונה גם "האלבום הלבן"), ובו בפעם הראשונה חברי הביטלס תיפקדו כנגני אולפן האחד של השני, ולא כשותפים פעילים ליצירה. כמה מהשירים אף הוקלטו כשירי סולו, כשרק אחד מחברי הביטלס נוכח בהקלטה. במהלך ההקלטות הייתה אווירה קשה ומתוחה בין חברי הביטלס. רינגו סטאר אף איים לעזוב את הלהקה בשלב מסוים, ונסע
בסוף שנת 1968 הביטלס תרמו כמה שירים לסרט "[[צוללת צהובה]]", [[סרט מצויר]] בכיכוב בני דמותם המצוירים. חרף חוסר העניין של הביטלס בסרט, הוא היה להצלחה. השירים נכללו ב[[Yellow Submarine|אלבום באותו שם]], אשר כלל בצידו השני את הפסקול התזמורתי של הסרט, שנכתב על ידי [[ג'ורג' מרטין (מפיק)|ג'ורג' מרטין]].
|