גרמניה המערבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים |
מהערך "גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה" |
||
שורה 56:
שטחים גרמניים לשעבר ממזרח הנהרות [[אודר]] ו[[נייסה]] הושמו תחת הממשלה ה[[פולין|פולנית]], ו[[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה|מיליוני גרמנים גורשו משם]] במטרה להחליפם בפולנים. בשנים [[1946]] – [[1949]] שלושת אזורי הכיבוש הראשונים מוזגו בהדרגה: הבריטיים, האמריקאיים והצרפתיים. במקביל, הוקמו [[מדינות גרמניה#היסטוריה|מדינות חדשות]] באזורי הכיבוש שכן בעידן הנאצי המדינות [[האחדה|הואחדו]]. ב-1949, עם החמרתה של [[המלחמה הקרה]], שתי המדינות הגרמניות שהיו כבושות בידי בעלות הברית, נודעו בעולם בתור '''גרמניה המערבית''' ו'''גרמניה המזרחית'''.
=== הקמת הרפובליקה הפדרלית ===
עם כישלון כינוס שרי החוץ ב[[לונדון]] בדצמבר [[1947]] הפכה התהום שבין בעלות הברית המערביות וברית המועצות לבלתי ניתנת לגישור. בחודשים פברואר ומרץ [[1948]] התנהל בלונדון "כינוס שש המעצמות" בהשתתפות [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת]], [[צרפת]], [[הולנד]], [[בלגיה]] ו[[לוקסמבורג]], אשר דן בהקמת מדינה מערב-גרמנית ובהקמת [[ברית בריסל]], שמטרתו שמירת האינטרסים המערביים אל מול שאפתנותה של ברית המועצות. במחאה על החלטות הכינוס פרש הנציג הסובייטי ב-[[20 במרץ]] מוועדת הפיקוח של בעלות הברית, וזו באה למעשה אל קיצה. במרץ 1948 החל [[לודוויג ארהרד]] את הקריירה שלו כראש המנהלה הכלכלית של האזור המשותף הבריטי-אמריקני. באותו החודש הוקם גם "בנק הארצות הגרמניות", לימים [[הבנק הפדרלי של גרמניה]].
עם הרפורמה במטבע ב-[[20 ביוני]] [[1948]], שבה השתתפה גם [[מערב ברלין]], החל מסתמן "[[הנס הכלכלי]]" הגרמני, אשר ביחד עם השקתו של המרק הגרמני (D-Mark) הביא להיעלמותו ההדרגתית של השוק השחור. ב-[[24 ביוני]] [[1948]] הטילה ברית המועצות את [[הסגר על ברלין]], ובתגובה חנכו בעלות הברית המערביות ב-[[26 ביוני]] את [[הרכבת האווירית לברלין]].
ב-[[1 ביולי]] 1948 מסרו המושלים הצבאיים מטעם צרפת, הממלכה המאוחדת וארצות הברית לראשי מדינות-המחוז המערביות את [[מסמכי פרנקפורט]], שבהם פירטו את עקרונותיהם להקמת מדינה גרמנית. בתגובה התכנסו ראשי מדינות-המחוז וניסחו את [[החלטות קובלנץ]], לפיהן חבריה של אספה מכוננת ייבחרו מתוך בתי הנבחרים של מדינות-המחוז ולא במישרין. בין ה-[[10 באוגוסט]] ל-[[23 באוגוסט]] [[1948]] הכין "כנס החוקה ב[[הרנכימזה]]" את האספה המכוננת.
ב-[[1 בספטמבר]] [[1948]] התאספה "המועצה הפרלנטרית" בראשה [[קונרד אדנאואר]] ולצידו [[תיאודור הויס]] ב[[בון]] (שנכללה באזור כיבוש הבריטי){{הערה|שם=ישי|{{השילוח|ישי פלג על בסיס ספרו של ג'ורג' פאקר|"שיחה עולמית - גרמניה 1949 : החוקה שאחרי"|שיחה-עולמית-יוני-2019|[https://hashiloach.org.il/issues/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%97-15/ גיליון 15], יוני 2019}}}} וניסחה, בחודשים שלאחר מכן, את [[חוקת גרמניה]]. מול מנסחי החוקה עמדה קריסת [[רפובליקת ויימר]] והצורך להגן על הרפובליקה החדשה מאפשרות קריסה נוספת{{הערה|שם=ישי}}.
באפריל [[1949]] החליטו שלוש המעצמות המערביות על מיסוד הכיבוש הצבאי באמצעות "תקנת הכיבוש". שטחה של גרמניה המערבית אוחד לכדי "תלת-אזור". ב-[[8 במאי]] [[1949]] הגישו נציגי המועצה הפרלמנטרית את הצעת החוקה. ב-10 במאי נדונה שאלת בירת גרמניה, והוכרעה לטובת [[בון]]. המועמדות האחרות היו [[קאסל]], [[פרנקפורט]] ו[[שטוטגרט]]. ב-12 במאי הסירה ברית המועצות את המצור על ברלין.
החוקה התקבלה על ידי המעצמות הכובשות ועל ידי בתי הנבחרים של מדינות המחוז. לא נערך [[משאל עם]]. רק [[בוואריה]] הסתייגה בשל ביקורתה על החוסר ב[[פדרליזם]] בנוסח החוקה, ועם זאת קיבלה על עצמה את תוקף החוקה. למרות ניסיון העבר ב[[רפובליקת ויימאר]] לא הכילה החוקה התייחסות ל[[אחוז חסימה|אחוז החסימה]]. רק בשנת [[1961]] קיבל ה[[בונדסטאג]] אחוז חסימה של 5%. עם ההכרזה על החוקה ב-[[23 במאי]] נכנסה זו לתוקף למחרת, [[24 במאי]] [[1949]]: קמה [[מערב גרמניה|הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]].
==פוליטיקה==
| |||