אסדרה – הבדלי גרסאות

הדרך המיטבית להביא לפיתוחו של המשק בכלל או של שוק או מערכת ציבורית מסוימת, היא באמצעות עידוד וקידום ה[[חדשנות]] וה[[יזמות עסקית|יזמות]]. על מנת להשיג תוצאה זו, המערכת הרגולטורית צריכה לדעת להגיב בזמן קצר לבקשות מאתגרות רגולציה, באופן שלא תבלום את היוזמות, אלא רק תתעל או תעצב אותן למצב עניינים חדש, דהיינו: "רגולציה (אסדרה) דינמית". סביר להניח שהקורא הממוצע לא נתקל עד כה בצירוף המילים הללו. הסיבה לכך היא שהמונח 'אסדרה דינמית' לקוח משדה ה[[ביולוגיה]], ה[[גנטיקה]] וה[[ביוכימיה]]. הוא משמש לתיאור תמציתי של אופני הפעולה של מנגנוני וויסות, בקרה והחלטה ב[[גוף האדם]], למשל, הדרכים בהם חומר [[גנטיקה|גנטי]] "עורך" את עצמו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nature.com/neuro/journal/v19/n8/full/nn.4337.html ירחון נייצ'ר ניורוסיינס יוני 2016|הכותב=|כותרת=Dynamic regulation of RNA editing in human brain development and disease|אתר=|תאריך=}}}}  או כיצד ה[[אקסון (סיב עצבי)|אקסון]] "לומד".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11687826|הכותב=|כותרת=ירחון נייצ'ר ניורוסיינס|אתר=|תאריך=נובמבר 2001}}}} השם הושאל בשנים האחרונות על ידי עולם המשפט, המבקש לתת מענה ליוזמות וחדשנות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2831040|הכותב=Mark Fenwick, Wulf A. Kaal, Toshiyuki Kono & Erik P.M.|כותרת=Dynamic Regulation for Innovation Perspectives in Law, Business & Innovation|אתר=|תאריך=2016}}}} מאחר שחדשנות מטבעה פורצת היא את גבולות העבר, וגבולות אלה "מסומנים" בדרך כלל באמצעות מערכת חוקים ותקנות, הריי שמתעורר הצורך, כשחברה מעוניינת לעודד חדשנות, לבחון דרכים להגמשה של אותם "גבולות" ולעשות זאת במסגרות זמן רלוונטיות לקצב ההתפתחות של העולם הטכנולוגי, הפיננסי, העסקי ועוד.  אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mop.education/|הכותב=צוות האגף|כותרת=אגף מו"פ, ניסוים ויוזמות במשרד החינוך|אתר=|תאריך=}}}}, הקים בשנת 2016 את היחידה לאסדרה דינמית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mop.education/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94/|הכותב=היחידה לאסדרה דינמית|כותרת=היחידה לאסדרה דינמית|אתר=|תאריך=}}}}, ככל הנראה הראשונה בין משרדי הממשלה. מהלך זה נעשה בעקבות מדיניות של טיוב רגולציה שהונחתה על ידי משרד רהא"מ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Regulation/Pages/RegulationEase.aspx|הכותב=אגף לטיוב רגולציה|כותרת=מדריך לטיוב רגולציה|אתר=|תאריך=}}}} בהשראת מסמך RIA מה OECD. מהותה של רגולציה זו היא דיאלוג אסטרטגי ומקצועי שמקיים המגזר הציבורי בשדה החינוך עם האליטה היזמית, במהלכו היזמים זוכים לתנאים אחדים שמאפשרים להם להמשיך ולפעול כ"קטר" לכל המערכת הציבורית. במקביל היזמים נדרשים לעמוד בתנאים מסויימים המבטיחים שה"קטר" יישאר מחובר לשאר ה"קרונות", ובכך תישמר הלכידות הבסיסית אך גם המשיכה קדימה, לעבר המודלים המחדשים שמייצרים עתודות חיוניות לחוסנה של המדינה כולה. בית המשפט הגבוה לצדק <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C14%5C040%5C050%5Ce62&fileName=14050040.E62&type=2|הכותב=|כותרת=החלטת בג"ץ בנושא תשלומי הורים|אתר=|תאריך=אוגוסט 2019}}</ref> מצא אתכי ההמדיניותהמדיניות המיושמת על ידי אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך באמצעות רגולציה דינמית כסבירההיא סבירה, אחראית ואפקטיבית בניהול המתח הבלתי פתיר בין ערך חירות הפרט והאוטונומיה ההורית לבין ערך שיוויון ההזדמנויות בחינוך. החלטת בג"ץ פסקה שמשרד החינוך מייטיב לשמור את האיזון בין אוטונומיית ההורים לשיוויון ועוררה הד תקשורתי גדול<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5565460,00.html|הכותב=|כותרת=שיוויון לא על חשבון מצויינות|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/162865/|הכותב=|כותרת=טוב עשה בית המשפט שלא התערב|אתר=|תאריך=}}</ref>.