שביל הזהב – הבדלי גרסאות

לפי דברי ה[[רמב"ם]], המטרה היא להידמות ל[[אלוקים|ה']] ככל שניתן. אם כן, הגדרת "הדרך האמצעית" צריכה להיות הפעלת [[שיקול דעת]] כדי לדעת מה הפעולה הנכונה ביותר לעשות כעת ולא לנהוג את אותה פעולה בכל מצב. למשל, השילוב הנכון בין מידת ה[[אומץ]] ומידת ה[[פחד]] או ה[[זהירות מונעת|זהירות]], אינו הסתכנות אך ורק במקומות שבהם ה[[הסתברות]] להתרחשות דבר רע היא פחות מ-50%, אלא שימוש נכון באומץ מתי שהוא נצרך (יכול לפעמים להגיע גם למצבים של [[ייהרג ואל יעבור]]) וזהירות מסוימת במצב שהחיים יותר חשובים מהפעולה שמתכוונים לעשות. וזו ההליכה בדרכיו של אלוקיםאלוהים שעושה תמיד את המעשה הנכון ביותר לעשות באותן הנסיבות, בין אם הוא נראה כקרוב יותר לקצה זה ובין אם הוא נוטה יותר לכיוון ההפוך. לכן, כאשר מוזכרת "הדרך האמצעית" כדרך מתונה ומאוזנת, הכוונה היא לכך שעל האדם לאתר את שתי המידות הקיצוניות בכל תחום, ולבחור בכל מצב נתון כיצד עליו לפעול וכיצד לאזן בין שני הצדדים, כדי להגיע לרמה הראויה, שהיא לאו דווקא ממוצע מתמטי, אלא 'אמצע-יחסי'.לכל אדם ולנסיבות הקיימות. דוגמה נוספת- כאשר אדם נמצא באירוע [[חברתי]] ויש בידו שתי אפשרויות לתקשר עם סביבתו - לפטפט ללא הפסקה או לשתוק שתיקה מוחלטת - עליו לבחור בכל [[סיטואציה]] תגובה שונה למצב, לפעמים יטה קצת יותר לצד הפטפטנות וידבר עם חבריו, ולפעמים יבין שעליו לשתוק ויטה יותר לכיוון השתיקה. וזוהי הדרך האמצעית האמיתית - שבה האדם איתר את שני הצדדים ובוחר כיצד לשלב ביניהן בצורה נכונה במצבים השונים, ועל ידי כך הוא מדמה לה'.