שביל הזהב – הבדלי גרסאות

הרמב"ם מגדיר בספרו 'משנה תורה', ספר המדע, שהדרך האמצעית היא '''"דרך ה' "''' (פרק א, הלכה ז), ומהגדרתו זו נובעת הכללת בדרך האמצעית לכלל המצווה השמינית של 'מצוות עשה' האומרת "הציווי שנצטווינו ללכת בדרכיו" (10) (ספר המצוות להרמב"ם), בדרכי ה'. המסקנה מהאמור לעיל היא שללכת בדרך האמצעית היא מצווה מן התורה, לפי הרמב"ם. בתור שכזו כל יהודי, לא רק יכול ללכת בדרך זו, אלא שהוא חייב - חובה מן התורה - ללכת בה, והרמב"ם מוסיף 'בכל כוחו'. וכך נאמר:

 

 

עוד קבע ה[[רמב"ם]] שמי שמידותיו לא ממוצעות, הדבר יפגום בתפיסות ה[[רוחניות]] שלו, ואדם כזה לא יוכל להיות מואר באור התבונה הבהירה ולהגיע אל האמת, מפני שכל תכונת נפש שאיננה ממוצעת ומאוזנת, מהווה חיץ בינו לבין תפיסת האמת{{הערה|ראו פרקים שלישי ושביעי ב[[שמונה פרקים]].}}. כך למשל, אדם [[גאווה|גאוותן]] יישאר בקיבעון מחשבתי ולא יוכל להתקדם, משום שלא יהיה מוכן להודות בטעויותיו, ו[[פחד]]ן יפחד להגיע למסקנות נועזות ומרחיקות לכת.