אטיולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ביטול גרסה 26100177 של 79.176.77.165 (שיחה)
שורה 1:
[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|[[אנטוני ואן לוונהוק]], האדם הראשון שצפה ב[[חיידקים]] ב[[מיקרוסקופ]]]]
'''אֶטְיוֹלוֹגְיָה''' (מ[[יוונית]]: '''αιτιολογία''', תרגום ל[[עברית]]: "תורת הסיבות". על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''מַעֲרַךְ הַסִּבּוֹת''') היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת. המונח משמש ב[[רפואה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[ביולוגיה]], ב[[היסטוריה]], ב[[ארכאולוגיה]], ב[[תאולוגיה]], ב[[קרימינולוגיה]] ועוד.
 
בבסיס האטיולוגיה עומדת הנחת הקשר מסוֹבב-מסוּבב (או: סיבה-תוצאה). כלומר לכל תופעה בעולם קדמה סיבה שחוללה אותה. הקשר סיבה-מסוּבב היא הנחה העומדת בבסיס המחקר ה[[מדע]]י. החקירה האטיולוגית מנסה לגלות את הסיבה או שרשרת הסיבות שחוללו תופעה כלשהי בעולם. ברפואה, למשל, עוסק המחקר האטיולוגי בסיבות ל[[מחלה|מחלות]] או תופעות פתולוגיות אחרות.
 
[[מיתוס]] אטיולוגי, או סיפור אטיולוגי, הוא כינוי לסיפור שבא להסביר מנהג, מסורת, נורמה חברתית או תופעה אחרת, טבעית או חברתית. בספר [[בראשית]], ישנן מיתולוגיות אטיולוגיות רבות, כגון צורתו של ה[[נחש]] המוסברת כ[[עונש]] שהוטל עליו בידי האל על שפיתה את [[אדם וחוה]] לאכול מ[[עץ הדעת]], קיומן של [[שפה|שפות]] שונות מוסברת באמצעות סיפור [[מגדל בבל]], וה[[קשת בענן]], בעקבות [[המבול]], היא אות אלוהי לכך שלא יהיה מבול נוסף.