תשעה באב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אירועים מאוחרים: דיוק בעקבות ההערה בדף השיחה.
←‏אסונות תשעה באב: בעקבות דברי מי נהר, המינוח 'צרות' אכן עדיף על 'אסונות'. גם בשפה המודרנית וגם כי זה המינוח המסורתי של חז"ל ושל הרמב"ם.
שורה 8:
לפי המסורת, לאחר [[ביאת המשיח]] ובניית [[בית המקדש השלישי]], יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן.{{הערה|על פי {{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}.}} ב[[תלמוד הירושלמי]] נאמר כי [[מלך המשיח]] נולד בתשעה באב.{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ב|ד}}}}
 
==אסונותצרות תשעה באב==
[[קובץ:Arch_of_Titus_Menorah.png|שמאל|ממוזער|250px|תבליט [[שער טיטוס]], המנציח את תהלוכת הניצחון של ה[[האימפריה הרומית|רומאים]] לאחר דיכוי [[המרד הגדול]] וביזת [[כלי שרת|כלי המקדש]].]]
 
שורה 28:
בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.|{{משנה|תענית|ד|ו}}}}
 
* על פי [[מסכת תענית]], האירוע הראשון היה הגזירה על [[דור המדבר]] שלא יכנסו ל[[ארץ ישראל]] בגלל [[חטא המרגלים]]. ה[[מדרש]] קושר חטא זה שהתקיים בליל תשעה באב לאסונותלצרות שהתרחשושקרו מאוחר יותר.: "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות"{{הערה|{{בבלי|סנהדריןתענית|קדכט|בא}}}} האסונותהצרות הבאיםהבאות היו [[חורבן בית המקדש]] הראשון והשני.
* [[בית המקדש הראשון]] נחרב בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית או בשנת ג'קע"א ([[586 לפנה"ס]]) לפי הכרונולוגיה ההיסטורית,{{הערה|ראו: [[השנים החסרות]]}} בידי צבאו של [[נבוכדנצר השני]], מלך [[בבל]].
* [[בית המקדש השני]] נחרב בתקופת [[המרד הגדול]], בשנת 70 לספירה, בידי [[הצבא הרומי]] ובראשו המצביא [[טיטוס]].
[[קובץ:Hadrian founder Aelia Capitolina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע המציין את ייסוד [[איליה קפיטולינה]]. בגב המטבע נראה הקיסר [[אדריאנוס]] חורש את גבולותיה בשור ופרה, כמנהג הרומאים בעת ייסוד עיר חדשה. ובמרכזו ניתן לראות את [[נס הלגיון]] העשירי שחנה בירושלים. מסביב לציור הכתובת COL. AET. CAPIT COND. (קולוניה איליה קפיטולינה המיוסדת), בפני המטבע דיוקן של הקיסר אדריאנוס עם כיתוב המציין את שמו ותארו. במחקר ההיסטורי ההחלטה על הקמתה מחדש של ירושלים כ[[פוליס]] [[הלניזם|הלניסטי]] ועל הקמת מקדש אלילי על הר הבית, נחשבת בין הגורמים המרכזיים לפרוץ [[מרד בר כוכבא]].]]
* שנישתי האסונותהצרות האחרוניםהאחרונות התרחשו בימי [[מרד בר כוכבא]], תחת שלטון [[האימפריה הרומית]] ב[[המאה ה-2 לספירה|מאה ה-2 לספירה]], כפי שמסביר [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|ונלכדה עיר גדולה ו[[ביתר|בית תור]] היה שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל. והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא ה[[מלך המשיח]], ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש. ובו ביום המוכן לפורענות, חרש [[טורנוסרופוס]] הרשע ממלכי [[אדום (עם)|אדום]] את [[ההיכל]] ואת סביביו, לקיים "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ".{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|כו|יח}}; {{תנ"ך|מיכה|ג|יב}}}}|{{רמב"ם|זמנים|תעניות|ה|ג}}}}
 
שורה 38:
[[קובץ:Alhambra Decree.jpg|שמאל|ממוזער|230px|צו משנת 1492 המורה על [[גירוש ספרד|גירוש יהודי ספרד]].]]
 
במסורת היהודית נזכרים אירועים טרגיים נוספים שאירעו סביב תשעה באב. התאריך המדויק של חלק מהאירועים הוא בסמוך לתשעה באב ולא ביום עצמו, אך אירועים אלו נחרתו ב[[זיכרון קולקטיבי|זיכרון הקולקטיבי]] היהודי כחלק מהאסונותמהצרות של תשעה באב. בין האירועים שנוספו בתקופות מאוחרות יותר:
 
* [[גירוש יהודי אנגליה]] – בט' באב [[ה'ן']] ([[18 ביולי]] [[1290]]) הורה [[אדוארד הראשון]] מלך [[אנגליה]] לגרש את כל היהודים מארצו עד היום הראשון בחודש נובמבר 1290, וכי אלה שיישארו בה אחרי תאריך זה [[הוצאה להורג|יוצאו להורג]].
שורה 45:
* פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] – ב[[ה' באב]] [[ה'תרע"ד]] ([[28 ביולי]] [[1914]]) הכריזה [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] על מלחמה עם [[סרביה]] ובכך פרצה מלחמת העולם הראשונה. ב[[ז' באב]] הצטרפה [[רוסיה]] למלחמה. ב[[ט' באב]] הצטרפה [[גרמניה]].
* גירושי יהודים ב{{ה|שואה}} – ב[[ב' באב]] [[ה'תש"ב]] (16 ביולי [[1942]]) כלא [[משטר וישי]] 13,000 מ[[יהדות צרפת|יהודי פריז]] בתנאים איומים, ובז' באב [[גירוש היהודים מפריז (1942)|גירשם למחנות ריכוז]]. ב[[ח' באב]] באותה שנה החלה [[האקציה הגדולה]] מ[[גטו ורשה]] אל [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
* [[תוכנית ההתנתקות]] - במוצאי תשעה באב תשס"ה נכנס לתוקפו האיסור על כניסת אזרחים ישראלים לרצועת עזה גם אם הם גרים בה, ובעשרה באב חולקו צווי הפינוי לתושבים. זאת, לאחר שהמועד המקורי שתוכנן ל[[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] נדחה על מנת שלא יחול ב[[שלושת השבועות]] ובתשעה באב. יש הרואים את תוכנית ההתנתקות כאחדכאחת האסונותהצרות שקרו לעם ישראל בתקופה זו.
 
ל[[קינות תשעה באב]] לפי נוסחי מנהג האשכנזים צורפו קינות על [[גזירות תתנ"ו|הריגת יהודי שפירא ורמיזא ומגנצא]] במסעי הצלב,{{הערה|1=[[s:קינות/מי יתן ראשי|קינת 'מי יתן ראשי' לרבי קלונימוס הפיטן]] על הרוגי קהילות שו"מ במסעי הצלב (ויקיטקסט)}} על [[שריפת התלמוד]], ומאוחר יותר על [[פרעות ת"ח ות"ט]].{{הערה|1=[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=16335 רשימת קינות על פרעות ת"ח ות"ט] (פורום אוצר החכמה)}}