רש"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אישיותו
שורה 90:
 
==אישיותו==
== אישיותו ==
החוקר אברהם גרוסמן כתב בספרו "אמונות ודעות בעולמו של רש"י": "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי [[העולם הבא]]'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
אישיותו של רש"י ניחנה בשילוב של גדלות מופלגת בתורה ומידות טובות, שילוב שעליו מעידים פירושיו ותלמידיו של רש"י גם יחד.
 
=== גדלותו בתורה ===
הוא מציין כי לנגד עיני רש"י עמדו המשימות הבאות:
גדלותו בתורה הייתה יוצאת דופן. כדבריו של ההיסטוריון [[שמעון שוורצפוקס]]:
#להפיץ תורה ברבים – היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד, ולא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
{{ציטוט|תוכן="רש"י היה ללא ספק גדול חכמי ישראל של אותו דור. ... ה[[ראב"ן]], גדול חכמי [[אשכנז]] בזמנו, כתב כבר במחצית הראשונה של [[המאה ה-12]], כי 'מימיו אנו שותין ומפיו אנו חיין'; הוא הוסיף שרש"י 'איזן וחיקר ותיקן אזניים לתורה', וסיים: 'תורת אמת הייתה בפיהו, בשלום ובמישור הלך, והעמיד לעולם רגל שלישי, הגדיל תורה והאדיר'. הוא היה מורם של כל הדורות הבאים, שכיבדוהו לא רק כגדול בתורה אלא גם כבעל כל המידות היאות לתלמיד חכם. הדוגמה שנתן עיצבה במידה רבה את דמותו של הלמדן המקדיש את כולו לתורה ולהוראה".|מקור=שמעון שוורצפוקס, '''יהודי צרפת בימי הביניים''', [[תל אביב]] 2001, עמ' 89-83|אנגלית=}}
#לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום – היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
שמעו של רש"י יצא כבר בחייו באירופה כולה, ובפירושיו ניכרת בקיאותו הגדולה בכל חלקי התורה.
#[[הפולמוס היהודי-נוצרי|הפולמוס עם הנוצרים]] – בפירושים ל[[משלי]] ול[[ספר דניאל|דניאל]] יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עמה. רש"י ראה בחייו הרבה [[משומד]]ים, הרבה רדיפות, הרבה [[תעמולה]] אנטי-יהודית ארסית".
 
=== מידותיו והליכותיו ===
בספרו[[אברהם '''רש"י'''גרוסמן]] ציין גרוסמן: "{{ציטוטון|חמש תכונות אופי בלטו באישיותו הלבבית והקורנת: ענווה ופשטות טבעית; רדיפת האמת; דאגה לכבוד הבריות; ביטחון רב בכוחו; ותחושת שליחות של מנהיג ציבור. תכונות אלה באו לידי ביטוי במעשיו של רש"י, ביחסו אל הזולת, בקשריו עם תלמידיו, בהשקפת עולמו, בבוז לגאוותנות, באהבתו את השלום, ביצירתו הספרותית וגם בסגנון הכתיבה שלו".}}{{הערה|גרוסמן, '''רש"י''', [[מרכז זלמן שזר]], 2006, עמ' 32.}}
 
ענוותנותומעיון הרבהבפירושיו של רש"י נראיתבולטת מתוךענוותנותו פירושוהגדולה. הוא כמעט ואינו סותר את דברי קודמיו, ובעשרותוכאשר הוא עושה זאת הוא חולק להם כבוד ואינו מבטל את דבריהם בשפה קשה; בעשרות מקומות בפירושו הוא אומרכותב על פרטים מסוימים: "לא ידעתי".{{הערה|1=למשל: {{תנ"ך|בראשית|ל|יא}}; {{תנ"ך|ויקרא|ח|יא}}; {{בבלי|ברכות|כה|ב}}; {{בבלי|ביצה|טו|ב}}; {{בבלי|יומא|יט|א}}; ועוד רבים. רבי [[עקיבא איגר]], ב[[עקיבא איגר#"גיליון הש"ס"|גיליון הש"ס]] ב([[מסכת ברכות]] דף כ"ה עמוד ב', בדיבור המתחיל "רש"י ד"ה מאן שמעת ליה וכו'"), מפנה לכל המקומות ב[[תלמוד]] שרששבהם כותב רש כתב "לא ידעתי" או לשון דומה לזו.}}, ובתשובותיו מצוי במקומות רבים שכותב שטעה בעניין זה או אחר, וחוזר בו מדבריו{{הערה|ראו אצל [[אליעזר מאיר ליפשיץ]], '''ספר רש"י''', עמ' כ"ח-כ"ט.}}. גם ביחסיו עם תלמידיו ניכרים יחסי הקרבה שבין רש"י לתלמידיו, אותם קירב רש"י ועודד תדיר ליצור וללמוד עוד ועוד{{הערה|גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 32-28.}}.
 
מאידך, בשעת הצורך לא נאחז רש"י בענווה יתירה אלא נכנס לעובי הקורה ופסק את פסקו. כך, לדברי גרוסמן, לא חשש לצאת חוצץ כנגד מסורות מקובלות ואף מנהגים ודינים מדברי הגאונים שעליהם חלק{{הערה|גרוסמן, שם}}.
 
=== כבוד האישה ===
החוקר אברהם גרוסמן כתב בספרו "אמונות ודעות בעולמו של רש"י": "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי [[העולם הבא]]'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
 
== ייחוס ==
שורה 117 ⟵ 124:
 
==חיבוריו==
אברהם גרוסמן כותב כי רש"י החל בכתיבת פירושיו כדי למלא את המטרות הבאות:
#להפיץ תורה ברבים: היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד, ולא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
#לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום: היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
#[[הפולמוס היהודי-נוצרי|הפולמוס עם הנוצרים]]: בפירושים ל[[משלי]] ול[[ספר דניאל|דניאל]] יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עמה. רש"י ראה בחייו הרבה [[משומד]]ים, הרבה רדיפות, הרבה [[תעמולה]] אנטי-יהודית ארסית".
 
===פירושו לתנ"ך===
{{ערך מורחב|פירוש רש"י לתורה}}