רש"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פטירתו וקבורתו: הגהה |
אישיותו |
||
שורה 90:
==אישיותו==
== אישיותו ==
החוקר אברהם גרוסמן כתב בספרו "אמונות ודעות בעולמו של רש"י": "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי [[העולם הבא]]'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".▼
אישיותו של רש"י ניחנה בשילוב של גדלות מופלגת בתורה ומידות טובות, שילוב שעליו מעידים פירושיו ותלמידיו של רש"י גם יחד.
=== גדלותו בתורה ===
גדלותו בתורה הייתה יוצאת דופן. כדבריו של ההיסטוריון [[שמעון שוורצפוקס]]:
#להפיץ תורה ברבים – היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד, ולא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.▼
{{ציטוט|תוכן="רש"י היה ללא ספק גדול חכמי ישראל של אותו דור. ... ה[[ראב"ן]], גדול חכמי [[אשכנז]] בזמנו, כתב כבר במחצית הראשונה של [[המאה ה-12]], כי 'מימיו אנו שותין ומפיו אנו חיין'; הוא הוסיף שרש"י 'איזן וחיקר ותיקן אזניים לתורה', וסיים: 'תורת אמת הייתה בפיהו, בשלום ובמישור הלך, והעמיד לעולם רגל שלישי, הגדיל תורה והאדיר'. הוא היה מורם של כל הדורות הבאים, שכיבדוהו לא רק כגדול בתורה אלא גם כבעל כל המידות היאות לתלמיד חכם. הדוגמה שנתן עיצבה במידה רבה את דמותו של הלמדן המקדיש את כולו לתורה ולהוראה".|מקור=שמעון שוורצפוקס, '''יהודי צרפת בימי הביניים''', [[תל אביב]] 2001, עמ' 89-83|אנגלית=}}
#לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום – היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.▼
שמעו של רש"י יצא כבר בחייו באירופה כולה, ובפירושיו ניכרת בקיאותו הגדולה בכל חלקי התורה.
#[[הפולמוס היהודי-נוצרי|הפולמוס עם הנוצרים]] – בפירושים ל[[משלי]] ול[[ספר דניאל|דניאל]] יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עמה. רש"י ראה בחייו הרבה [[משומד]]ים, הרבה רדיפות, הרבה [[תעמולה]] אנטי-יהודית ארסית".▼
=== מידותיו והליכותיו ===
מאידך, בשעת הצורך לא נאחז רש"י בענווה יתירה אלא נכנס לעובי הקורה ופסק את פסקו. כך, לדברי גרוסמן, לא חשש לצאת חוצץ כנגד מסורות מקובלות ואף מנהגים ודינים מדברי הגאונים שעליהם חלק{{הערה|גרוסמן, שם}}.
=== כבוד האישה ===
▲
== ייחוס ==
שורה 117 ⟵ 124:
==חיבוריו==
אברהם גרוסמן כותב כי רש"י החל בכתיבת פירושיו כדי למלא את המטרות הבאות:
▲#להפיץ תורה ברבים
▲#לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום
▲#[[הפולמוס היהודי-נוצרי|הפולמוס עם הנוצרים]]
===פירושו לתנ"ך===
{{ערך מורחב|פירוש רש"י לתורה}}
|