הר הצופים – הבדלי גרסאות

[[המשנה]] ב[[מסכת פסחים]] פרק ג' {{הערה|{{משנה |פסחים|ג|ח}}}} מציינת את הצופים כנקודה שממנה והלאה לא חייב אדם לחזור להר הבית, במקרה שלקח אתו בטעות בשר של [[קורבן (יהדות)|קורבן]]. ב[[מסכת מכות]] (דף כד:) מוזכר "הצופים" כמקום שבו [[קריעה (אבלות)|קרעו]] חכמי ישראל את בגדיהם בראותם את [[בית המקדש]] בחורבנו. אולם, זיהויו של "הצופים" עם הר הצופים ספציפית, אינו בטוח כלל ועיקר, וכנראה הכוונה לכל נקודה שממנה ניתן '''לצפות''' על בית המקדש ,{{הערה|1=[http://daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/36/03602.htm הרב יהודה זולדן, הצופים לירושלים, אמונת עיתיך, תמוז מנחם אב תש"ס, אתר דעת]}} או ל[[הר הזיתים]] באופן כללי.

בשנתבסוף המאה ה-19 בנו סר [[1914ג'ון גריי היל]] רכשואשתו [[המשרדקרוליין הארץאמילי ישראליגריי היל]] אתבית אחוזתואחוזה שלעל סרפסגת הר הצופים. במרץ [[ג'ון1914]] גריירכש היל[[המשרד הארץ ישראלי]] את האחוזה{{הערה|1={{קתדרה|יעקב וַרמן '''|קרוליין אמילי גריי היל: הציירת האוריינטליסטית מהר הצופים''', ב[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] חוברת 112.5|112, תמוז תשס"ד, עמ' 94-95}} על פסגת ההר, במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". בשנת [[1917]], לאחר [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]], שימש ההר כמחנה צבאי בריטי, והוקם בו [[בית קברות]] צבאי לחללי [[האימפריה הבריטית]] בארץ ישראל ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. (ראו להלן)

ב-[[24 ביולי]] [[1918]], הונחה בהר [[אבן פינה|אבן הפינה]] ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]{{הערה|שם=autogenerated1|1=ימימה רוזנטל (עורכת), '''כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל''' תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 19}}{{הערה|{{העברי||אבן שתוכננההפנה עללאוניברסיטה ידיהעברית האדריכלבארץ הבריטי סר [[פטריק גדס]], במעמד [[זאב ז'בוטינסקי]]ישראל|1918/07/31|01501}}}}. ב-[[1 באפריל]] [[1925]], נערך טקס הפתיחה של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה ב[[מחקר]] בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת [[1928]].