אלפבית עברי – הבדלי גרסאות

מקור שמות האותיות במילים הכנעניות-צידוניות (פיניקיות) אותן צורת האות ייצגה. פרופסור אהרן דמסקי מאוניברסיטת בר-אילן זיהה רשימות של אותיות בעלי עניין דומה (לדוגמה אברי גוף: יד וכף, עין ופה ראש ושן, מושגים הקשורים במים: מם, נון, צדי (מצודה - רשת דגים). עם תלמידיו פותחה השערת שתי הרשימות היבשתית והימית. על פי השערה זו '''הרשימה היבשתית''' בנויה כך: '''אלף''' הוא שור (אלוף בלשון המקרא), '''בית''' - נקבת הפרה, '''גימל''' - העגל הנולד, '''דלת''' - משפך לאיסוף חלב, '''הא''' - עטינים או מחרשה, '''וו''' - יצול, '''זין''' - מורג, מלשון מזון ומצליל החיכוך בגורן, '''חית''' - ריחיים או צמד להובלת זוג שוורים, '''טית''' - גלגל (על פי חוקר המקרא ד"ר אביתר כהן, האות הקדומה צוירה כעיגול ובתוכו איקס), '''יוד''' - יד, יתד או ידית, '''כף''' - כף היד או כף לאיסוף (ומקור צורתו בחמש אצבעות שקוצרו לארבע בצורת האות K) '''למד''' - שוט. '''הרשימה הימית''' בנויה כך: '''מם''' - מים (שבעבר נהגתה ב[[דפתונגדיפתונג]] כמילה האנגלית mime), נון - דג, סמך - אידרת הדג (שקוצרה לשלושה קוים אפקיים דרך קו אנכי $ ומשם ל-S היוונית והרומית של ימינו) השם לדג נשתמר בשפות שמיות ובים סומכי - שמו הארמי של הכנרת, '''עין''' - מעיין נובע, '''פה''' - פי הבאר, '''צדי''' - מצודת דגים, כלומר רשת כפי שצורתו העתיקה מורה בדומה לאות עבור הרשתית # בימינו, '''קוף''' - קוף המחט החור במחט המשמשת לתיקון הרשת, '''ריש''' - ראש הצלצל וצורותו במקור כמו P מחודדת, '''שין''' - שיני הסכין בצורת W, ו'''תיו''' לסימון כמות הדגים או הסחורה, אות שבמקורה הייתה בצורת צלב או איקס.{{הערה|1=סדר הא"ב (abecedary) הפרוטוכנעני מתקופת השופטים ומשמעותו לתולדות האלפבית אהרן דמסקי, מאמר שפורסם בספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן יד-טו (תשלז) 45-57 (קישור [http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000345705&local_base=RMB01 למאמר בכרטסת הספרייה הלאומית]) ור' להתפתחות השערת שתי הרשימות באתר ויקעברית}}