אלפבית עברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שמות האותיות: קישור לערך לא קשור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 616:
בהיגוי אשכנזי קראו לאות תי"ו רפה - סוֹב בנפרד מן האות תי"ו המודגשת, מפני שהקמץ נהגה כחולם, והאות הרפה עצמה נהגתה כפי שכיום אנו הוגים את האות סמ"ך. בעקבות זאת שמות האותיות ב' דגושה וב' רפה, וכן האות ט' נהגו: בֵּייס (כמו base), בֵייס (כמו vace) וטֵייס (כפי שהוגים באנגליה ובארצות הברית את המילה האנגלית taste). באופן דומה כך בוטאו גם שמות האותיות בפי יהודי תימן וארצות אסלאם נוספות, כשהאות תי"ו נשמעת כ-th במילה think באנגלית. היגוי זה השתמר בשמות נוצריים של מקומות בארץ ישראל ובתרגומי המקרא לדוגמה בית לחם נקראת Bethlehem.
 
מקור שמות האותיות במילים הכנעניות-צידוניות (פיניקיות) אותן צורת האות ייצגה. פרופסור אהרן דמסקי מאוניברסיטת בר-אילן זיהה רשימות של אותיות בעלי עניין דומה (לדוגמה אברי גוף: יד וכף, עין ופה ראש ושן, מושגים הקשורים במים: מם, נון, צדי (מצודה - רשת דגים). עם תלמידיו פותחה השערת שתי הרשימות היבשתית והימית. על פי השערה זו '''הרשימה היבשתית''' בנויה כך: '''אלף''' הוא שור (אלוף בלשון המקרא), '''בית''' - נקבת הפרה, '''גימל''' - העגל הנולד, '''דלת''' - משפך לאיסוף חלב, '''הא''' - עטינים או מחרשה, '''וו''' - יצול, '''זין''' - מורג, מלשון מזון ומצליל החיכוך בגורן, '''חית''' - ריחיים או צמד להובלת זוג שוורים, '''טית''' - גלגל (על פי חוקר המקרא ד"ר אביתר כהן, האות הקדומה צוירה כעיגול ובתוכו איקס), '''יוד''' - יד, יתד או ידית, '''כף''' - כף היד או כף לאיסוף (ומקור צורתו בחמש אצבעות שקוצרו לארבע בצורת האות K) '''למד''' - שוט. '''הרשימה הימית''' בנויה כך: '''מם''' - מים (שבעבר נהגתה ב[[דפתונגדיפתונג]] כמילה האנגלית mime), נון - דג, סמך - אידרת הדג (שקוצרה לשלושה קוים אפקיים דרך קו אנכי $ ומשם ל-S היוונית והרומית של ימינו) השם לדג נשתמר בשפות שמיות ובים סומכי - שמו הארמי של הכנרת, '''עין''' - מעיין נובע, '''פה''' - פי הבאר, '''צדי''' - מצודת דגים, כלומר רשת כפי שצורתו העתיקה מורה בדומה לאות עבור הרשתית # בימינו, '''קוף''' - קוף המחט החור במחט המשמשת לתיקון הרשת, '''ריש''' - ראש הצלצל וצורותו במקור כמו P מחודדת, '''שין''' - שיני הסכין בצורת W, ו'''תיו''' לסימון כמות הדגים או הסחורה, אות שבמקורה הייתה בצורת צלב או איקס.{{הערה|1=סדר הא"ב (abecedary) הפרוטוכנעני מתקופת השופטים ומשמעותו לתולדות האלפבית אהרן דמסקי, מאמר שפורסם בספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן יד-טו (תשלז) 45-57 (קישור [http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000345705&local_base=RMB01 למאמר בכרטסת הספרייה הלאומית]) ור' להתפתחות השערת שתי הרשימות באתר ויקעברית}}
 
לחוקרי תולדות כתבי האלפבית העתיקים - כמו כתב היתדות בתקופת הממלכה האשורית, ובייחוד חוקרי התפתחות הכתב הפיניקי והפרוטו-עברי, קיימות השערות נוספות על פיהם חלק משמות האותיות הוחלפו במהלך הזמן ובמקורם היו אחרים. לדוגמה על פי השערות אלו האות פה נקראה פיט ומשמעותה הייתה פינה, והאות שין נקראה שימש ומשמעותה הייתה שמש.{{הערה|השערות התפתחות שמות האותיות העבריות מסוכמות בספרו של דניאל פיטרס The worlds writing systems, הוצאת אוקספורד 1996, וראו ''Phonicians'' - גלן מרקו הוצאת אוניברסיטת קליפורניה שנת 2000, מסת"ב 0-520-22613-5}}