אלפבית עברי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שמות האותיות: קישור לערך לא קשור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←שמות האותיות: תקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 616:
בהיגוי אשכנזי קראו לאות תי"ו רפה - סוֹב בנפרד מן האות תי"ו המודגשת, מפני שהקמץ נהגה כחולם, והאות הרפה עצמה נהגתה כפי שכיום אנו הוגים את האות סמ"ך. בעקבות זאת שמות האותיות ב' דגושה וב' רפה, וכן האות ט' נהגו: בֵּייס (כמו base), בֵייס (כמו vace) וטֵייס (כפי שהוגים באנגליה ובארצות הברית את המילה האנגלית taste). באופן דומה כך בוטאו גם שמות האותיות בפי יהודי תימן וארצות אסלאם נוספות, כשהאות תי"ו נשמעת כ-th במילה think באנגלית. היגוי זה השתמר בשמות נוצריים של מקומות בארץ ישראל ובתרגומי המקרא לדוגמה בית לחם נקראת Bethlehem.
מקור שמות האותיות במילים הכנעניות-צידוניות (פיניקיות) אותן צורת האות ייצגה. פרופסור אהרן דמסקי מאוניברסיטת בר-אילן זיהה רשימות של אותיות בעלי עניין דומה (לדוגמה אברי גוף: יד וכף, עין ופה ראש ושן, מושגים הקשורים במים: מם, נון, צדי (מצודה - רשת דגים). עם תלמידיו פותחה השערת שתי הרשימות היבשתית והימית. על פי השערה זו '''הרשימה היבשתית''' בנויה כך: '''אלף''' הוא שור (אלוף בלשון המקרא), '''בית''' - נקבת הפרה, '''גימל''' - העגל הנולד, '''דלת''' - משפך לאיסוף חלב, '''הא''' - עטינים או מחרשה, '''וו''' - יצול, '''זין''' - מורג, מלשון מזון ומצליל החיכוך בגורן, '''חית''' - ריחיים או צמד להובלת זוג שוורים, '''טית''' - גלגל (על פי חוקר המקרא ד"ר אביתר כהן, האות הקדומה צוירה כעיגול ובתוכו איקס), '''יוד''' - יד, יתד או ידית, '''כף''' - כף היד או כף לאיסוף (ומקור צורתו בחמש אצבעות שקוצרו לארבע בצורת האות K) '''למד''' - שוט. '''הרשימה הימית''' בנויה כך: '''מם''' - מים (שבעבר נהגתה ב[[
לחוקרי תולדות כתבי האלפבית העתיקים - כמו כתב היתדות בתקופת הממלכה האשורית, ובייחוד חוקרי התפתחות הכתב הפיניקי והפרוטו-עברי, קיימות השערות נוספות על פיהם חלק משמות האותיות הוחלפו במהלך הזמן ובמקורם היו אחרים. לדוגמה על פי השערות אלו האות פה נקראה פיט ומשמעותה הייתה פינה, והאות שין נקראה שימש ומשמעותה הייתה שמש.{{הערה|השערות התפתחות שמות האותיות העבריות מסוכמות בספרו של דניאל פיטרס The worlds writing systems, הוצאת אוקספורד 1996, וראו ''Phonicians'' - גלן מרקו הוצאת אוניברסיטת קליפורניה שנת 2000, מסת"ב 0-520-22613-5}}
|