רוגר 10/22 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 33:
== שימוש בישראל ==
 
הרובה ידוע ב[[ישראל]] בעיקר בשל שימושו בידי [[מערכת הביטחון הישראלית|כוחות הביטחון]] כ[[אמצעי לפיזור הפגנות]]. באמצעותו יורים כדורי 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ). כדורים אלה הם בקוטר דומה לתחמושת חיה אך בעלי כמות פחותה של [[אבק שריפה]] ולכן עוצמתם נמוכה משמעותית. את הירי מבצעים [[קלע סער|קלעים]], בדרך כלל לטווחים של כ-100 מטר. הירי ברוב המקרים גורם לפציעת המטרה ולעיתים להריגתה. הוא סווג על ידי מדור קליעה וצליפה בצה"ל כ"נשק פחות מקטלני". הירי ברוגר נעשה רק נגד [[טרור|מחבלים]] ו[[מהומה|מתפרעים]] [[אלימות|אלימים]], כגון מיידי [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], ובדרך כלל כמוצא אחרון לפני ירי חי.
 
הרוגר נכנס לשימוש [[מערכת הביטחון הישראלית|כוחות הביטחון של ישראל]] ב-[[1976]] והופעל בעיקר ב[[האינתיפאדה הראשונה|אינתיפאדה הראשונה]] ובתחילת [[האינתיפאדה השנייה]]. בעקבות מספר מקרים של פורעים ומפגינים אלימים שנהרגו מירי רוגר בשנת [[2000]], הוא סווג מחדש ב-[[2001]] כנשק קטלני, והוראות הפתיחה באש בו הוחמרו וכתוצאה מכך השימוש בו הוגבל באופן ניכר. ב-2010 נודע כי למרות זאת, נעשה בו שימוש נרחב.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|צה"ל מפזר הפגנות בקליע שנאסר לשימוש על ידי הפרקליט הצבאי|1.1221731|19 בספטמבר 2010}}}}