קרב דיין ביין פו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כירסמו->כרסמו - תיקון תקלדה בקליק
שורה 49:
במהלך חודש [[מרץ]] שנת [[1954]], סיים גנרל גיאפ את ריכוז כוחותיו ואת ההכנות לתקיפת המתחם הצרפתי, וכוחות הוייט מין פתחו בהפגזה כבדה על דיין ביין פו. כבר בתחילת ההפגזה הוצאו שדות התעופה הצרפתיים בתוך המתחם מכלל שימוש, והכוח הצרפתי בדיין ביין פו נותק והפך להיות תלוי באספקה מוצנחת בלבד.
 
בניסיון להציל את הכוח הצרפתי במתחם, הוצנחו באזור כוחות מוצנחים של [[לגיון הזרים הצרפתי]], כולל [[רגימנט הזרים המוצנח השני]]. הכוח המוצנח הורכב ברובו מוותיקי מלחמת העולם השנייה מן ה[[וורמאכט]] אשר גויסו ממחנות מעצר בגרמניה, אך הוא לא הצליח לשנות את פני המערכה. קרוב למאה לגיונרים מרגימנט הזרים המוצנח השני נשבו על ידי הכוחות הקומוניסטים. כוחות הוייט מין כירסמוכרסמו בהדרגה את שטח מתחם ההגנה הצרפתי, למרות התנגדותם הנואשת של המגינים, וכבשו את המוצבים הצרפתיים בזה אחר זה. ב-[[8 במאי]] [[1954]] נכנעו לבסוף שרידי הכוח הצרפתי בדיין ביין פו. למעלה מ-4,000 חיילים צרפתיים נהרגו או נרשמו כנעדרים במהלך הקרב (החל מנובמבר 1953). 11,720 חיילים וקצינים, מתוכם כ-4500 פצועים נפלו בשבי. 860 פצועים קשה נמסרו לידי הצלב האדום זמן קצר לאחר תום הקרב. מתוך השבויים הנותרים רק כ-3300 שרדו את תקופת השבי, שארכה למעלה משלושה חודשים, לאחר שאולצו לצעוד מאות קילומטרים בתנאים קשים למחנות שבויים בצפון וייטנאם, והוחזרו לצרפת לאחר תום המלחמה. הוייט מין הודו שספגו כ-14 אלף אבידות (מתוכם כ-5000 הרוגים ונעדרים) במהלך המערכה הקשה, אך הצרפתים העריכו שאבידותיהם היו כבדות הרבה יותר והגיעו לכ-23 אלף נפגעים.
 
דיין ביין פו היוותה את נקודת הסיום במלחמת צרפת בוייטנאם, ושמה קץ לשלטון זה, אשר נמשך מאז שנת [[1858]]. בוועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מוייטנאם עד שנת [[1956]] ואכן, כפי שהבטיח [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] צרפת [[פייר מנדס פרנס]], כך קרה.