ריצ'רד השני, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ בולניגברוק->בולינגברוק - תיקון תקלדה בקליק
שורה 85:
==הדחה ומוות==
[[קובץ:Richard II arrest.jpg|ממוזער|250px|מאסרו של ריצ'רד השני]]
ביוני 1399 השיג [[לואי הראשון, דוכס אורליאן]], שליטה על חצר המלכות של [[שארל השישי, מלך צרפת]], שהיה בלתי שפוי. מדיניות הפיוס עם הכתר האנגלי לא התאימה לשאיפותיו הפוליטיות של לואי, ולכן הוא התיר להנרי בולינגברוק לעזוב את צרפת במטרה להגיע לאנגליה. בסוף חודש יוני נחת בולינגברוק במחוז [[יורקשייר]] עם קבוצה קטנה של תומכים. עד מהרה התאספו סביב הדוכס אנשים רבים מכל רחבי הארץ. בפגישתו עם הנרי פרסי, [[רוזן נורת'מברלנד]], שהיו לו חששות משל עצמו מפני המלך, התעקש בולניגברוקבולינגברוק שהוא היחיד הראוי למלוך. פרסי הסכים בסופו של דבר, והבטיח לא להתערב. המלך לקח אתו לאירלנד את רוב חברי האצולה הנאמנים עליו, כך שהנרי נתקל בהתנגדות מועטה כאשר הוא נע דרומה. ל[[אדמונד מלאנגלי, דוכס יורק]], שהופקד אז כממלא מקום המלך, לא נותרה ברירה, אלא להצטרף לבולינגברוק. בינתיים, התעכבה חזרתו של ריצ'רד מאירלנד והוא נחת בוויילס רק ב-[[24 ביולי]]. הוא עשה את דרכו ל[[טירת קונווי]], לשם הוא הגיע ב-[[12 באוגוסט]] ונפגש עם רוזן נורת'מברלנד לצורך ניהול משא ומתן. ב-[[19 באוגוסט]], נכנע ריצ'רד השני להנרי בולינגברוק בטירת פלינט והבטיח להתפטר, בתנאי שהנרי יחוס על חייו. שניהם שבו ללונדון, כאשר ריצ'רד הממורמר רוכב כל הדרך מאחורי הנרי. ב-[[1 בספטמבר]], עם הגעתם ללונדון נכלא הנרי ב[[מצודת לונדון]].
 
עתה היה הנרי נחוש בדעתו לקחת את הכתר, אך הוא נדרש לחפש הצדקה לגיטימית למעשה כזה, והדבר לא היה קל משום שלא הוא היה בראש רשימת היורשים לכתר. לכן נטען שריצ'רד, עקב רודנותו ושלטונו המושחת, אינו ראוי להיות מלך, ושהנרי בולינגברוק הוא היורש לכתר החוקי בשל השתלשלות האמהות במשפחה. הדוחות הרשמיים מציינים כי ריצ'רד התפטר לטובת הנרי ב-[[29 בספטמבר]] והפרלמנט שהתכנס ביום המחרת קיבל את ה[[התפטרות]]. הנרי בולינגברוק הוכתר כ[[הנרי הרביעי, מלך אנגליה|הנרי הרביעי]] ב-[[13 באוקטובר]].