זכויות האישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, קישורים פנימיים
שורה 41:
נשים בישראל מצופות להיות אמהות ולמלא בכך את מה שמוגדר עבורן כיעוד האישי והלאומי. הצפייה מנשים להביא צאצאים מטעמים דמוגרפיים מחוזקת בקודים דתיים{{הערה|למשל הביטוי "אם הבנים שמחה" כדוגמה אחת מני רבות לתפיסה של נשים כאמהות ביהדות.}}, תרבותיים{{הערה|למשל [[פרס הילודה]]}}, ומגובה בתמיכה כלכלית{{הערה|למשל מענק לידה שמקבלת אישה שיולדת בבית חולים.}}. נשים הנתקלות בקשיים ביולוגיים להרות, מקבלות סיוע ב[[טיפולי פוריות]] כמעט ללא כל הגבלה של גיל, נטייה מינית וסטטוס נישואים וללא הגבלה של מספר מחזורי הטיפול. מרבית עלות הטיפול ממומנת על ידי המדינה במסגרת [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]{{הערה|שם=:5|{{צ-ספר|מחבר = [[אורית קמיר]]|שם = פמיניזם, זכויות ומשפט|מו"ל = משרד הביטחון - ההוצאה לאור|שנת הוצאה = 2002|פרק = פרק ח ו-ט}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יחזקאל מרגלית|שם = משאבים רפואיים (בלתי) מוגבלים — הורות בכל גיל, בכל מחיר ובמימון המדינה?|כתב עת = מאזני משפט|כרך = ט|קישור = http://www.netanya.ac.il/Schools/LawSchool/Journal/Documents/Yehezkel-Margalit.pdf}}}}{{הערה|שם=:4|{{צ-ספר|מחבר = טל תמיר (עורכת)|שם = נשים לגופן: בריאות, גוף מיניות, יחסים|מו"ל = מודן|שנת הוצאה = 2011|פרק = שער שלישי:הבחירה בהורות}}}}.
 
התפיסה של מדינת ישראל להפלות מייצגת את הפערים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. בתקופת [[המנדט הבריטי]] הפלות לא היו חוקיות ועד [[1952]] החוק המנדטורי נשאר בתוקף. בשנה זו אישר [[בית המשפט המחוזי]] בחיפה ביצוע הפלה מטעמים רפואיים בלבד. בתי חולים החלו לקיים וועדות שכללו [[גינקולוגיה|גניקולוגים]], [[פסיכיאטר]]ים [[עובדת סוציאלית|ועובדות סוציאליות]] אשר דנו בפניות של הנשים ולרוב נטו לאשר את בקשת הפונות. ב־[[1962]] מינתה הממשלה "[[ועדה לבעיות הילודה]]" אשר המליצה למסד את הטיפול ההפלות, אך לא לעודד אותה. הוועדה המליצה לאשר הפסקות היריון בתנאים מסוימים, רק בבתי חולים מורשים ובאישור של ועדה רפואית. הוועדה המליצה כי הוועדות יפעלו לשכנע נשים להשאיר את ההריון על ידי הסברת הסכנות הכרוכות בתהליך הרפואי, ולתת תמריצים, חומריים ומוסריים, אשר ימנעו את ביצוע הפסקת ההיריון{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:6|{{צ-מאמרמשפט וממשל|מחבר=גליה שטופלר|שם=מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה וזכויות נשים ומיעוטים|כתב עת=משפט וממשל11-2|03-shtofler|כרך=יא (2)|שנת, הוצאה=תשס"ח|קישור=http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume11B/כרך%20יא%20(2)%20גילה%20שטופלר%20-%20מדיניותה%20הדמוגרפית%20של%20ישראל%20בתחום%20הילודה%20וזכויות%20נשים%20ומיעוטים.pdf}}}}.
 
בשנת [[1978]] נכנס לתוקפו "החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת היריון) תשל"ז 1977"{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.health.gov.il/hozer/mr11_1978.pdf|כותרת = החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת הריון)}}}} ובו הוחלט לאשר [[הפסקת היריון]] במקרים הבאים: גיל האישה (מתחת ל-18 מעל ל-40), היריון מחוץ לנישואים, מום של הוולד, סיכון חייה או בריאותה של האישה וסעיף שאפשר הפסקת הריון בגלל נזק שעשוי לאישה או ילדיה בגלל תנאים חברתיים קשים, לרבות מספר רב של ילדים. סעיף זה כונה "הסעיף הסוציאלי". בשנת [[1980]], בעקבות [[הסכם קואליציוני]] בין [[הליכוד]] ל[[אגודת ישראל]], בוטל ה"סעיף הסוציאלי"{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:6}}.