תשעה באב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:AKOTEL323.JPG|שמאל|ממוזער|270px|קינות ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] בליל תשעה באב (2008)]]
[[קובץ:Francesco Hayez 017.jpg|שמאל|ממוזער|270px|חורבן בית המקדש בציורו של [[פרנצסקו האייז]] ([[ונציה]] [[1867]])]]
'''תשעה באב''' הוא יום [[תענית]] [[מדרבנן]] ושיא תקופת ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] של [[ימי בין המצרים]]. תענית זאת היא החמורה מבין [[ארבע תעניות|ארבע התעניות]] על [[חורבן בית המקדש]] ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו ל[[העם היהודי|עם היהודי]] לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום [[ט' באב (יום בשנה)|ט' באב]].{{הערה|1=בכמה קינות לתשעה באב, לפי מנהגי העדות השונים, המקוננים מסבירים שרצוי שלא להוסיף "ימי צער", ולכן ביום זה בוכים על כל האסונות שקרו בעקבות החורבן והגלות, ובפרט על אסונות שהתחוללו בסביבת זמן זה. וראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41742&st=&pgnum=182 מגלגלים חוב ליום חיב] ספר המועדים, יומטוב לוינסקי, עמוד 166 (אתר כתבים עבריים)}} האירועים שהתחוללו ביום זה גרמו ל[[גלות (יהדות)|גלות עם ישראל]] בתקופות שונות ולבסוף לגלות בת אלפייםכאלפיים שנה{{הערה|שנה זו ([[{{#זמן:xhxjY}}]]) היא שנת {{#חשב:{{#זמן:xjY}}-3829}} לחורבן [[בית המקדש השני]].}}.
 
בניגוד לכל שאר התעניות [[מדרבנן]], תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל [[חמשת העינויים]] הנהוגים ב[[יום כיפור]]. בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]]. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את [[מגילת איכה]] ולאורך היום לומר [[קינות לתשעה באב|קינות על חורבן הבית]] ואסונות אחרים. במקרה שט' באב חל ב[[שבת]], התענית נדחית מפניה ל[[י' באב]].