ואלנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
 
==לאחר הקרב==
שני שלישים של צבא האימפריה המזרחית נהרג בשדה הקרב של אדריאנופוליס ובהם כל שדרת הפיקוד 35 טריבונים צבאיים ומפקדי הצבא. ההיסטוריון אמיאנוס קובע כי תבוסת אדריאנופול הייתה שנייה רק לתבוסה הנוראית של [[קרב קאנה]].{{הערה|1=Simon MacDowall. Adrianopole AD 378: The Goths Crush Rome's Legions. Osprey Publishing (2001) page 80|שמאל=כן}} הצבא הרומאי ומפקדיו הרשו לעצמם, ככל הנראה כתוצאה מיהירות וזלזול באויב, להיכנס לקרב ללא מודיעין מספיק ומבלי להבטיח שהיתרון באימון וחימוש אכן יפעל לטובתם. חוקרים מעלים אפשרות שעוינות בין יחידות ומפקדים בצבא הרומאי על רקע דתי של מחלוקת בין פאגאנים נוצרים אורתודוקסים לביםלבין קבוצות שנחשבו ל[[מינות (נצרות)|מינות]] ובעיקר תמיכתו של ואלנס ב[[המינות האריאנית|מינות האריאנית]] החלישה את הלכידות והקלה על יחידות שונות לערוק או לברוח משדה הקרב.
 
הן המקורות הרומאיים והן המחקר המודרני מצביעים על שאלת המנהיגות. תפקודו של ואלנס מתואר בביקורתיות רבה, פעולותיו מעידות על קוצר רואי וחוסר בנחישות. הצעדת הצבא בחום הקיץ והבאת החיילים לכלל תשישות עוד בטרם הקרב ובמהלך ההמתנה הארוכה החלישה את הצבא הרומאי והפחיתה את כשירותו המבצעית. ואלנס גם טעה בעוד הוא פוסח על שני הסעיפים בשאלה האם לפתוח בקרב מול הגותיים, גם כאשר הצבאות נערכים לקרב, הססנות זו הותירה את מפקדיו והחיילים במצב של כוננות חלקית ואולי בלבול. בשדה הקרב ואלנס "נעלם" וייתכן ואיבד שליטה על צבאו כבר בשלבים הראשוניים ובמהלך הקרב הוא מתואר כדמות פאסיבית שפעלה ללא יוזמה והתקשה להגן על עצמו או להפעיל את סמכותו אפילו על שומרי ראשו. ההיסטוריונים הרומאיים שלא נחשדים באהדה לגותים קושרים לפריטיגרנוס תוארי הערכה כמי שפעל החוכמה ומתוך ראיית הנולד. מחקר מודרני מצביע כי למרות קשיים לוגיסטיים משמעותיים הצליח לקבוע את קצב ותזמון הקרב.{{הערה|1=Simon MacDowall. Adrianopole AD 378: The Goths Crush Rome's Legions. Osprey Publishing (2001) page 88|שמאל=כן}}
 
עם מות הקיסר ואלנס ועל רקע כישלונם של הגותים לממש את ניצחונם הצבאי, עלה על כיסא המלוכה [[תאודוסיוס הראשון]], מצביא בעל ניסיון רב בלחימה, מתוך תקווה כי ניתן יהיה לדכא את המרידה של הגותים ולהחזיר את השליטה והשקט לאזור הגבול סביב נהר הדנובה. בסיכומו של דבר, בחר תאודוסיוס לסיים את הסכסוך במשא ומתן ובאוקטובר 382 חתם על הסכם המתיר לגותים ולבני בריתם להתיישב בשטח הגובל בגדה הדרומית של הדנובה ובתמורה הם הפכו לחלק ממערך ההגנה והתגייסו לצבא הרומי במעמד של פוֹאֶדֶרָטוּס (לטינית: Foederatus) - בלי לשלבם במסגרות צבאיות כמקובל באימפריה הרומית. הגותים נותרו ישות עוינת ומרדנית בעימות מתמשך עם הרומאים, מלחמות התנהלו בפרובינציות השונות ו[[אלאריק הראשון]] המנהיג הגותי פלש לאיטליה מספר פעמים עד שבשנת 410 כבש את רומא ובזז אותה.
 
==משפחתו==
בשנת 354 או בסמוך לכך התחתן ואלנס עם אלביה דומיניקה (Albia Dominica). היא הייתה בתו של פטרוניוס, [[פרפקט]] [[המשמר הפרטוריאני]], אדם שהיה שנוא על אזרחי האימפריה ובעל שם של אדם אכזרי. לפי אחד המחקרים פעולותיו של פטרוניוס בקונסטנטינופול בשמו של ואלנס, איסוף מיסים וגזל מהתושבים בנוסף לרדיפה של מתנגדים וחשודים בסימפתיה למתנגדים היא שאיפשרה לפרוקופיוס לזכות באהדת אזרחי העיר ולהתבסס כמורד.{{הערה|1=Grant, Michael (1985). The Roman Emperors. London: Weidenfeld and Nicolson. pp. 263–265.|שמאל=כן}}