פרנקלין דלאנו רוזוולט – הבדלי גרסאות

בבחירות המקומיות בניו יורק ב-1910, התמודד רוזוולט מטעם מחוז [[הייד פארק]] לסנאט של ניו יורק. המחוז היה רפובליקני, ובחר בדמוקרט אחד בלבד מאז הקמת המפלגה הרפובליקנית. המפלגה המקומית בחרה בו כמועמד לא רציני, בעיקר משום שתאודור רוזוולט עדיין היה עדיין אחד מהפוליטיקאים הבולטים במדינה, ודבר זה הביא לרוזוולט יחסי ציבור נאיםטובים. הוא מימן את מסע הבחירות שלו, ובהפתעה מוחלטת, לאחר מסע בחירות אגרסיבי, נבחר לסנאט במהלך ניצחון דמוקרטי כולל באותה השנהשנה.

הוא נכנס לתפקידו בסנאט ב-1 בינואר 1911, ומיד הפך למנהיג הפלג שהתנגד ל[[טמאני הול]], המנגנון הפוליטי ששלט במפלגה הדמוקרטית במדינה. הבחירות לסנאט ב-1911, שהחלו במפקד דמוקרטי ב-16 בינואר, הפכו למאבק בין הפלגים. כיוון שהמועצה המחוקקת המקומית עדיין בחרה בסנאטורים, הטמאני תמך באופן מלא במועמדו, ויליאם שינן. ב-31 במרץ, נבחר מועמד פשרה בשם ג'יימס או'גורמן. רוזוולט קיבל חשיפה כפוליטיקאי מוצלח, וזכה להתנגדות הטמאני. רבים חששו שיפרוש מהמפלגה, כפי שבןשעשה בן דודו תאודור עשה במפלגה הרפובליקנית. רוזוולט עצמו עדיין לא נחשב לדובר רהוט.

למרותבעזרת מסע בחירות מוצלח, ולאחר שהתגבר על [[טיפואיד (מחלה)|טיפואידקדחת הטיפואיד]], ובעזרת מסע בחירות מוצלח, נבחר רוזוולט לכהונה שנייה ב-1912, והפך לדובר הוועדה לחקלאות. הוא העביר חוקים רבים לטובת החקלאים והפועלים, כצעד מקדים לקראת מדיניות הניו דיל כעבור עשרים שנה. באותה התקופהתקופה הפך ל[[פרוגרסיבי]] כמו בן דודו, תמך בפועלים ובתוכניות רווחה למען הנשים והילדים. בנוסף, תמך ב-1912, בניגוד לדעת הטמאני, ב[[וודרו וילסון]] הדרומי שנבחר לנשיאות. הוא הפך למזוהה עם תומכי וילסון.

התמיכה של רוזוולט בוילסוןבווילסון הובילה לכך שמונה ב-1913 לתפקיד תת-[[מזכיר הצי של ארצות הברית|מזכיר הצי]] תחת המזכיר ג'וזפוס דניאלס. רוזוולט נמשך לצי כל חייו – הוא כבר אסף כ-10,000 ספרים על ימאות וטען שקרא את כולם – ותמך יותר מהמזכיר דניאלס בהרחבת הצי. בתפקידו זה פעל למען הרחבת ה[[הצי האמריקני|צי]], והקים את [[עתודת המילואים של צי ארצות הברית]]. רוזוולט פיתח חיבה מיוחדת לצי, ופעל רבות בשמירה על [[תקציב]]ו. בניגוד לשמרנים בצי, שלא ראו שום צורך בהשקעה באווירונאוטיקה, הקציב רוזוולט כסף להקמת מחלקת [[אווירונאוטיקה]] לאחר המלחמה, אף על פי שהתנגד לטענותיו של [[בילי מיטשל]] בנוגע ליכולתליכולתן של פצצות להטביע ספינות קרב. רוזוולט ניהל משא ומתן עם חברי קונגרס ומחלקות ממשלתיות כדי לאשר תקציבים. הוא התנגד לתוכניתו של [[פרדריק וינסלאו טיילור]], שדרשה התקנת שעוני עצר במחלקות, בניגוד לדעת האיגודים. במהלך כהונתו של רוזוולט לא התרחשה שביתה. רוזוולט השיג ניסיון כמנהל עובדים, מנהל ממשלתי במהלך מלחמה, ניהול צי, ואחראי על לוגיסטיקה, תחומים שהיו חיונייםחשובים להמשך לקראתהקריירה עתידושלו.

רוזוולט עדיין היה עדיין אלמוני יחסית, אולם בקרב חבריו כבר נחשב לנשיא פוטנציאלי. הוא עצמו דיבר על עצמו כעל נשיא לעתיד עוד ב-1907. ב-1914, ניסה רוזוולט להיבחר לסנאט מטעם ניו יורק. ממשל וילסון לא תמך בו. הממשל נאלץ להתפשר עם הטמאני כדי להבטיח את היבחרו של וילסון מחדש ולהעביר חוקים, ואילו רוזוולט רצה להתעמת מולם. הוא הובס בידי מועמד הטמאני בבחירות המקדימות במפלגה, וזכה רק לרבע מהקולות. רוזוולט למד לקח חשוב: משרה פדרלית, ללא גיבוי מהבית הלבן, לא תביס את הארגון המקומי החזק.

במרץ 1917, לאחר שגרמניה החלה ב[[מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה|מלחמת צוללות בלתי מוגבלת]], ביקש רוזוולט אישור מוילסון כדימווילסון להכין את הצי למלחמה. וילסון סירב. הוארוזוולט היה לתומך נלהב בשימוש ב[[צוללת|צוללות]], ובעת [[מלחמת העולם הראשונה]] פיתח מספר תוכניות שנועדו לעצור את איום הצוללות הגרמניות על חילות הים של [[מדינות ההסכמה]]. אחת התוכניות כללה בנייה של מחסום שהיה אמור להיות מורכב משורה של [[מוקש ימי|מוקשים ימיים]] שישתרעושיונחו לאורכו שללאורך [[הים הצפוני]], מ[[נורווגיה]] עד [[סקוטלנד]]. התוכנית התקבלה, אך המלחמה הגיעה לסיומה לפני שניתן היה לממשה במלואה.{{הערה|1={{cite web|url=http://web.archive.org/web/20090207104840/http://www.feri.org/common/news/info_detail.cfm?ClientID=11005&QID=2045|title=

FDR Biography - Early Political Career|publisher=Franklin & Eleanor Roosevelt Institute}}}} ב-1918, הוא ביקר בסקוטלנד, אנגליהבאנגליה, ויילסבוויילס וצרפתובצרפת כדי לבחון את המתקנים הימיים. רוזוולט רצה לספק נשק לצי הסוחר. לאחר שהבין שאסור למכור להם נשק, הוא ביקש את אישורו של וילסון להחכיר נשק לסוחרים. וילסון אישר זאת בצו נשיאותי, וכך נקבע תקדים בו השתמש רוזוולט ב-1940.

בשנות המלחמה, התפייס רוזוולט עם הטמאני הול, וב-1918 הקבוצה ניסתה הקבוצה לשכנע אותו לרוץ לתפקיד מושל ניו יורק. וילסון ביקש מרוזוולט לא להתפטר לאחר סיום המלחמה. לאחר סיוםבתום המלחמה, היה אחראי רוזוולט אחראי לפרק חלקים מהצי, והואאך התנגד לפירוקו המוחלט.

רוזוולט חלה בשפעתב[[שפעת]] שהתפשטה בארצות הברית ב-1918. ב-1919 הוא ספג ביקורת בעיתונות מאחר שלא טיפל ביחסים הומוסקסואליים בין חיילים בצי לבין אזרחים. בנוסף, רוזוולט ואשתו, שגרו בשכנות לצד [[התובע הכללי של ארצות הברית]], [[אלכסנדר מיצ'ל פאלמר]], כמעט נהרגו כשפצצות שהטמינו אנרכיסטים בביתו של פאלמר, בו היו לפני מספר דקות קודם, התפוצצו. אחד מחלקי הפצצה נחת בשטח הבית שלהם.

רוזוולט התפטר מתפקידו ב-[[1920]]. באותה שנה נבחר כמועמדה של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד [[סגן נשיא ארצות הברית]] לצד המועמד לנשיאות, המושל [[ג'יימס קוקס]] מ[[אוהיו]]. אף על פי שמועמדותו הפתיעה את רוב האנשים, הוא נחשב כאדם שיוכל לאזן את קוקס: מתון, תומך בוילסוןבווילסון, ותומך בחוק היובש. רוזוולט היה בן 38, צעיר בארבע שנים מגילו של תאודור כשזהכשנבחר נבחרלסגן לתפקיד סגן הנשיאנשיא. המועמדות כשלהספגה כישלון צורב, וקוקס ורוזוולט הובסו על ידי [[וורן הרדינג]] ו[[קלווין קולידג']] ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקניים]] בהפרש גדול. מאוכזב מכישלונו פרש רוזוולט מהחיים הפוליטיים למשך שנים אחדות, ופנה לעסוק ב[[משפטים]] במגזר האזרחי.