קרב בוסוורת' – הבדלי גרסאות

בשנת [[1455]] החל מאבק שושלות בין [[בית לנקסטר]] לבין [[בית יורק]] על השליטה ב[[ממלכת אנגליה]] שנודע בשם [[מלחמות השושנים]]. ב-[[4 במאי]] [[1471]] הביס [[אדוארד הרביעי, מלך אנגליה|אדוארד הרביעי]] מבית יורק את הלנקסטרים ב[[קרב טיוקסברי]]. בקרב נהרג בנו של [[הנרי השישי]], הנסיך אדוארד, ואילו הנרי עצמו נכלא ב[[מצודת לונדון]] ושם הוצא להורג{{הערה|שם=garvet|1=Gravett, Christopher. '''Bosworth 1485: Last Charge of The Plantagenets''', Osprey Military Publishing, [[1999]], pp 10}}. בית יורק בראשותו של אדוארד הרביעי הפך לשליט אנגליה למעשה.

ב-[[9 באפריל]] [[1483]] נפטר המלך אדוארד הרביעי, ככל כנראההנראה כתוצאה מ[[שבץ]] שבו לקה שבועיים קודם לכן{{הערה|שם=garvet}}. בנו, [[אדוארד החמישי, מלך אנגליה|אדוארד החמישי]] בן ה-12 הוכרז כיורש העצר, ואחריו בתור לכתר עמד אחיו הצעיר יותר, [[ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק]] בן התשע. בעת מותו של המלך שהו הנסיכים עם דודם, [[אנתוני וודוויל, רוזן ריברס]]. לאחר כמה שבועות, בסוף אפריל 1483, יצאה השיירה המלכותית, בה היו ריברס, ושני הנסיכים, אל לונדון על מנת להכתיר את אדוארד. אחיו של אדוארד הרביעי, [[ריצ'רד השלישי|ריצ'רד, דוכס גלוסטר]] הצטרף לשיירה בדרך. בבוקר שלאחר מכן כלא ריצ'רד את ריברס, בטענה שהלה קשר קשר כנגד המלך הצעיר אדוארד. ריצ'רד הכריז נאמנות לאדוארד ומינה עצמו לאפוטרופסו, וליווה את המלך הצעיר למצודת לונדון. אך מלכותו של אדוארד הצעיר נמשכה זמן קצר בלבד. רוברט סטילינגטון, [[בישוף]] [[באת']] ו[[ויילס]] העיד כי המלך אדוארד הרביעי נשא לאישה את אלינור בטלר לפני שהתחתן עם המלכה [[אליזבת וודוויל]], אמם של שני יורשי העצר הצעירים. משמעות הדבר שאדוארד החמישי ואחיו נחשבו ממזרים ואינם רשאים לרשת את הכתר. הפרלמנט ביטל את הנישואים של אדוארד הרביעי ואליזבת, וב-[[26 ביוני]] 1483 הוכתר ריצ'רד השלישי כמלך אנגליה. שני הנסיכים הצעירים נכלאו ב[[מצודת לונדון]] וככל הנראה נרצחו שם.

התוכנית של המורדים הייתה לפתוח במספר מרידות בדרום ומערב אנגליה, כשצבאו של בקינגהאם פולש מ[[ווילס]] והנרי ינחת עם צבאו בחופה הדרומי של אנגליה. מרד שפרץ בעיר [[קנט]] עשרה ימים לפני המתוכנן נכשל. ריצ'רד אסף את צבאו בעיר [[לסטר]] כדי לדכא את התקוממיותההתקוממויות. ב-[[15 באוקטובר]] נלכד צבאו של בקינגהאם במזרח בגלל סערה קשה, ולא נותר לו לאן להימלט. צבאו הוכה קשות על ידי ריצ'רד, ובקינגהאם עצמו נתפס אחרילאחר שאחדבגידת מאנשיואחד בגד בומאנשיו. הואבקינגהאם הוצא להורג בעיירה [[סולסברי]] ב-[[2 בנובמבר]] וראשו נערף{{הערה|שם=garvet2}}. הנרי ניסה לנחות בדרומה של אנגליה בתחילת חודש נובמבר, אך סערה קשה פיזרה את מרבית ספינותיו. כשהתקרב הנרי לחוף (ככל הנראה ליד [[פלימות']] או פול) הוא ראה קבוצה של לוחמים שהריעה לו וקראה לו להצטרף למרד. היו אלה למעשה חייליו של ריצ'רד, אך הנרי לא נפל למלכודת והפליג בחזרה עם שארית ספינותיו לבריטני. ללא הנרי ובקינגהאם, המרד דוכא במהרה על ידי ריצ'רד.

ב[[חג המולד]] 1483, הנרי נשבע הנרי בפני תומכיו ב[[קתדרלה]] ב[[רן (עיר)|רן]] לשאת לאישה את אליזבת מיורק, לאחד את בית לנקסטר ובית יורק ולהדיח את ריצ'רד. ריצ'רד לא התעלם מהאיום של הנרי, והציע לשר האוצר של בריטני, פייר לנדוי (שמילא את מקומו של דוכס בריטני החולה) עזרה צבאית כנגד הצרפתים{{הערה|1=מאחר שצרפת ובריטני היו יריבות.}} בתמורה להסגרתו של הנרי. לנדוי הסכים, אך ג'ון מורטון, [[בישוף]] [[פלנדריה]] וסוכנו של הנרי הזהיר אותו מהמזימה והטוען לכתר נמלט עם תומכיו לצרפת, תחת חסותו של המלך [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]]{{הערה|1=גרבט, עמ' 30}}. ב[[אפריל]] [[1484]] נפטר [[אדוארד, נסיך ויילס]], בנו של ריצ'רד ויורש העצר היחיד. ב[[מרץ]] [[1485]] נפטרה אשתו של ריצ'רד, [[אן נוויל]], ובממלכה נפוצו שמועות שריצ'רד הרעילה והוא מתכוון להינשא לאחייניתו אליזבת מיורק (הכלה המיועדת של הנרי). השמועות הגיעו לאוזניו של הנרי בצרפת, שידע כי אם השניים ינשאו הוא יאבד את סיכוייו לאחד את בית יורק ובית לנקסטר. הוא אסף את צבאו והפליג לחופי אנגליה ב-[[1 באוגוסט]] 1485{{הערה|1=גרבט, עמ' 36}}.