הכנרת – הבדלי גרסאות

במשך חודשי הקיץ נוצרות בכנרת שכבות מים נפרדות בעקבות הפרשי טמפרטורה, תופעה הקרויה "[[ריבוד אגמים]]" או "ריבוד תרמי". כאשר השכבה העליונה (אפילמיניון) מתחממת בעקבות קרינת השמש המחממת את פני המים עד לעומק של כ 15 מטר ומביאה את המים עד לטפרטורה של 25° - 30° מעלות, ואילו השכבה התחתונה (ההיפולמיניון) נשארת קרה כמו טמפרטורת הימה בחורף (כ - 15° מעלות). הבדלים אלו נגרמים בגלל [[צפיפות החומר|צפיפות]] המים - מים חמים קלים יותר ממים קרים, ולכן עולים כלפי מעלה. בין שתי השכבות ישנה שכבת ביניים החוצצת ביניהם (מטלמיניון או [[תרמוקלינה]]) שעוביה נע בין 2 - 5 מטר. התרמוקלינה מתחילה להיווצר בחודש אפריל ומתייצבת באזור חודש מאי, ואז מתחילה לרדת בקצב של 3 סנטימטר ביום עד שהיא מגיע לעומק שבין 22 -25 מטר. בין שתי השכבות יכולים להגיע הבדלי הטמפרטורות עד ל15° מעלות.

 

 

אגם הכנרת הוא אגם מונומקטי חם כלומר בעל היפוך אחד בשנה{{הערה|מגדל נון, הכנרת, מונוגרפיה של ימה. עמ' 107 -109}}.