שיעור פריון כולל – הבדלי גרסאות

המדד מתבסס על חישוב יחס בין מספר הנולדים ב[[שנה]] מסוימת לבין [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] הנשים הנמצאות בגיל הפריון. בעולם, מקובל לראות בגילים 15–49 את גיל הפוריות, וב[[ארצות הברית]] – בגילים 15–44. את הנשים בגיל הפריון מחלקים לקבוצות גיל המונות 5 שנים כל אחת. עבור כל קבוצת גיל כזו מחשבים את '''שיעור הפריון הסגולי'''. שיעור הפריון הסגולי הוא מספר התינוקות אשר נולדו בשנה מסוימת לאימהות באותה קבוצת גיל, '''לחלק''' למספר הנשים באותה קבוצת גיל בשנה הנבדקת. כך, למשל, אם בשנה מסוימת היו 30,000 לידות לאימהות בגילים 20–24, ומספר הנשים הכולל בקבוצת גיל זו הוא 200,000 – הרי ששיעור הפריון הסגולי עבור קבוצת גיל זו הוא 30,000/200,000 = 0.15. מאחר שמקובל לחשב שיעורי פריון סגולי עבור כל 1,000 נשים בקבוצת הגיל הרלוונטית הרי שהפריון ל-1000 נשים הוא 150. על מנת לקבל את שיעור הפריון הכולל מכפילים את שעור הפריון הסגולי לכל קבוצה ב-5 (זה משך התקופה בשנים), ומחברים עבור כל קבוצות הגיל. במילים אחרות, מדובר באישה היפותטית שמתחילה את חיי הפריון שלה בגיל 15, יולדת חמש שנים לפי הפריון הסגולי בקבוצת הגיל 15–19, חמש שנים לפי הפריון הסגולי בקבוצת הגיל 20–24, וכן הלאה (מכאן ההכפלה ב-5). ההנחה הגלומה במונח זה היא כי מספר הילדים שצפויות ללדת נשים בגיל מסויים יישאר קבוע. בשימוש במונח "שיעור הפריון" ישנה הנחה כי האישה צפויה לחיות עד תום תקופת הפוריות.