משה רוזנבלום – הבדלי גרסאות

[[קובץ:משה ראזנבלום.jpg|שמאל|]]'''משה רוזנבלום''' (מכונה '''הרמ"ר'''; [[ה'תר"י]], [[1850]] - [[י"ז באב]] [[ה'תרפ"ח]], [[1928]]) היה מחנך, סופר, עסקן ציבורי בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[רוסיה]], מייסד ו[[עורך]] עיתון הילדים [[האח]]. מנהל לשכתם של רבי [[שלום דובער שניאורסון]] ובנו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] מ[[חסידות חבמחב"ד|חב"ד]]{{הערה|דברי ימי התמימים, [[יהושע מונדשיין]], הוצאת כרמים 2017, עמ' 15}}, [[מזכיר]] [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לובביץ']], מייסד "חדר דרוסטוב", מנהל ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב. כתב את הספר "דברי ימי התמימים" המתאר את קורות ישיבת תומכי תמימים.

שימש כ[[מלמד]] בעיר נובגורד-סבירסק עד [[ה'תרס"ט]]{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}}, אז התקבל לעבוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיירה [[לובביץ']]. הוא נמנה בין חברי הוועד של "איגוד התמימים". פועלו המפורסם ביותר היה עריכת השבועון לילדים '[[האח]]', שהופיע משנת [[ה'תרע"א]]{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}} עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת [[ה'תרע"ד]]{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}}. מונה למזכיר ולראש לשכת הרש"ב והריי"ץ{{הבהרה}}. הריי"ץ כתב עליו לרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] ב[[הבה'תרס"ט]]:{{ציטוט|תוכן=ועתה הנה לקחתי מזכיר ואיש סודי אשר הוא ישתדל למלאות כל הדרוש בענייני הכתיבה|מקור=אגרות קודש חלק א', עמ' מ"ו}}

ב[[ה'תרע"ד]]{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}} הקים ב[[לובביץ']] מוסד שכונה "חדר דרוסטוב" שיועד לתלמידים דוברי רוסית אשר ידיעותיהם ביהדות דלות. הרב רוזנבלום ניהל ושימש משגיח במוסד זה. בה'תרע"ו עזב הרש"ב את לובביץ', ולאחר שהגיע ל[[רוסטוב]] עברו לשם גם הרב רוזנבלום וכל תלמידיו.

בסוף שנת [[ה'תרע"ז]]{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}} עבר ל[[פטרוגרד]], לצורך ניהול הלשכה המייצגת את האינטרסים של היהדות החרדית לקראת האספה המכוננת ברוסיה, קונגרס היהודים ואספת הרבנים הכללית. לאחר מכן עברה הלשכה ל[[חרקוב]].

בה'תרפ"א{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}} נערך ברוסטוב משפט-ראווה, והנאשמים היו ישיבת 'תומכי תמימים' שברוסטוב ומנהליה. הרב רוזנבלום נמנה עם צוות הסניגורים, ובעזבונו נמצא נאום ההגנה שנשא באותו משפט וכן חלק מנאום הסיכום.

הריי"ץ יצא מרוסיה בה'תרפ"ח{{הבהרה|יש לציין גם תאריך כללי}}, ובחודש שבט כתב אליו כי יש אפשרות להשיב את הוצאת עיתון האח. אמנם הדבר לא יצא לפועל. באותה שנה נפטר ברוסטוב.