מעוז חביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (גמלא, דיגיטלי)
שורה 9:
החל מראשית [[שנות ה-80]] שינה כיוון ונכנס לתחום היזמות העסקית בהקימו מערך תיירותי ייחודי בשם "mini kibbutz seminars" הקיבוץ. מסגרת זו יועדה להציג ולהסביר לקבוצות תיירים ומבקרים מרחבי העולם מהו הקיבוץ במסגרת ביקור בן שעות ספורות במקום. התוכנית נעשתה בהמשך לדגם לקיבוצים שונים ברחבי הארץ.
 
למעוז ולרעייתו תקוה בת ירושלים, נולדו בקיבוץ ארבעה ילדים. בתו עדית נדרסה למוות ב-[[1987]] בהיותה בתבגיל 18 בצאתה מ[[בחינת בגרות]] ובעת לימודיו שלו ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}.
 
עם סיום לימודיו נקרא לנהל את השיווק במפעל "רהיטי צרעה". בהמשך הקים וניהל אולפן ללימודי עברית לעולים צעירים מ[[ברית המועצות]] וממדינות [[המערב]]. ב-[[1994]] יצא עם משפחתו לשליחות שנייה בארצות הברית, כשליח מרכזי של תנועת "Nfty", [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] של [[התנועה הרפורמית]] ב[[צפון אמריקה]].
שורה 15:
עם חזרתו, נקרא לעמוד בראש תנועת הנוער הרפורמית העולמית, "נצר" - נוער ציוני רפורמי. חביב הנהיג את התנועה ברחבי העולם משנת 1996, משך כמעט 21 שנה, עד [[2017]], עת יצא לגמלאות בגיל 76. בימיו גדלה תפרוסת התנועה לכל ה[[יבשת|יבשות]], ומ-3 מדינות התפרשה אז על 15, בהן [[רוסיה]], [[בלרוס]] ו[[אוקראינה]], שהיו עד כניסתו לתפקיד מעבר ל[[מסך הברזל]], גרמניה, שאוכלוסייתה היהודית גדלה מאוד בראשית [[המאה ה-21]] וכן, מדינות נוספות ב[[אירופה]], [[דרום אמריקה]] ו[[אסיה]]. כמו כן, הוא הקים עם כניסתו לתפקיד את ארגון הצעירים "תמר", תנועת מגשימים רפורמית, הפועל גם בקהילות יהודיות בהן נצר איננה פועלת. בסך הכול התרחבה בימיו הפעילות והגיעה לכ-15,000 צעירי הקהילות הרפורמיות ברחבי העולם.
 
מאז יציאתו לגימלאותלגמלאות, מקדיש חביב זמנו הן להדרכת טיולים לישראלים ולתיירים, כמורה דרך מוסמך, והן לאירוח מבקרים בקיבוצו, צרעה, במסגרת התוכנית שיצר להכרת הקיבוץ. הוא מקדיש את זמנו לכתיבה בשבועוני [[התנועה הקיבוצית]], בשבועון [[מועצה אזורית מטה יהודה|המועצה האזורית מטה יהודה]] ולהוצאת ספרים הנוספים.
 
את כתיבתו החל חביב עם סיום הצבא. סיפורו הראשון שפורסם בירחון הנוער העובד והלומד - "ברווזים בהיאחזות" זכה בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים לעיתון. מאז כתב ברציפות משך כ- 20כ־20 שנה לשבועוני הילדים והנוער - [[דבר לילדים]], [[משמר לילדים]], הארץ שלנו, [[מעריב לנוער]] ועוד.
 
נושאי כתיבתו של חביב חביב חופפים את סיפור חייו: ילדותו בטבע וב[[מושב]], הזדהות עם [[היישוב]] תחת שלטון [[המנדט הבריטי]], והווי תנועת הנוער וחברת הילדים בקיבוץ. הוא זכה על כתיבתו ב[[יצחק יציב|פרס יציב]] לספרות ילדים בשנת 1974 ובפרס יהודאי לפרסומי מחקרי טבע בשנת 1965.
שורה 25:
*'''קוראים לי בנצי''', ציורים - [[איתן קדמי]], תל אביב: [[הוצאת יבנה|יבנה]], תשמ"ג 1983.
*'''לחזור ויהי מה''', תל אביב: [[י' שרברק]], 1979.
*'''לא תמיד הגדולים יודעים''', לראשית הקריאה, ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]] 1988.
*'''חברות במבחן''', סיפורים, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]] 1979.
*'''גיוס ללא צו''', רמת גן: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1970.
שורה 31:
*"'''קיבוץ צרעה - סיפורי המקום"''' הודפס בדפוס מסדה, 1989 - עריכת הספר.
* '''To Return - Come What May '''[[קונטנטו דה סמריק]] - 2014
*'''מרדף בין פרדסים -''' לבני הנעורים.- הדובדבן, 2019. (ביבוקס - הוצאה דיגיטאליתדיגיטלית).
 
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://he.shvoong.com/books/children's%20literature/71928-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93תמיד-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9Dהגדולים-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9Dיודעים/ על הספר "לא תמיד הגדולים יודעים"]
 
== הערות שוליים ==