אלפבית עברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 677:
ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] וה[[קבלה]] היהודית הקנו לצורת ה[[אות|אותיות]] (המרובעות), לשמותיהן ואפילו לסדר הופעתן באלפבית, [[משמעות]] דתית. כך נכתבו פרקי [[תפילה (יהדות)|תפילה]] ו[[תהילים]] על פי [[אקרוסטיכון]] אלפביתי, וכן [[זמירות ופיוטים לשבת]].
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]<ref>{{צ-ספרהערה|מחבר=|שם={{תלמוד בבלי, מסכת |סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'|מקום הוצאה=כא|מו"ל=|שנת הוצאה=א}}}}</ref> וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], מובא מדרש המספר שהכתב המרובע היה הכתב המקורי בו ניתנה ה[[תורה]], אך נשכח והוחלף ב'''"כתב דעץ/רעץ"''' (המכונה בפי החוקרים [[הכתב העברי העתיק]]), עד ש[[עזרא הסופר]] החזיר לשימוש את הכתב המרובע. מדרש זה אינו משקף את ההיסטוריוגרפיה המחקרית,{{מקור}} אך משקף יחס של קדושה שבימי חז"ל יוחס דווקא לכתב המרובע.
 
קדושת הכתב העברי לא פגה גם ב[[ימי הביניים]], והיו יהודים שהקפידו [[גניזה|לגנוז]] [[מסמך|מסמכים]] ו[[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] שנכתבו בכתב זה, גם אם לא היו [[כתבי קודש]] מובהקים. כך, למשל, נתגלו ב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]], [[מכתב|מכתבים]], [[כתובה|כתוּבּות]] וספרי [[חולין (הלכה)|חולין]] כתובים ב[[עברית]], ואפילו ב[[ערבית יהודית]].