דמוקרטיה – הבדלי גרסאות

ב[[דמוקרטיה ישירה]] כל [[אזרח]] בעל זכות הצבעה יכול להשתתף ולהצביע בכל דיון המתנהל על כל החלטה שלטונית (למעט החלטות יוצאות דופן כמו אלה הקשורות בסודות צבאיים). סוג כזה של דמוקרטיה קל יותר לביצוע במדינה בעלת אזרחים מעטים, שכן דיון עם מיליוני דוברים והצבעה עם מיליוני מצביעים על כל סוגיה וסוגיה הוא דבר קשה לביצוע{{הערה|עם זאת, קיומה של רשת ה[[אינטרנט]] בימינו הפך סוג זה של דמוקרטיה לאפשרי. ראהראו [[דמוקרטיה ישירה#ניהול החברה כולה בדמוקרטיה ישירה]]}} לאור הקושי הטכני, ואף בעייתי מכיוון שרוב האזרחים בעלי זכות ההצבעה חסרים את הידע והמקצועיות הדרושים לצורך קבלת החלטות בעלות השפעה ומשמעויות כה רבות. סוג כזה של דמוקרטיה היה מקובל ב[[פוליס]] - עיר-המדינה היוונית. סממן דמוקרטי נוסף שהיה בפוליס ואינו אפשרי במדינות דמוקרטיות גדולות יותר הוא תורנות של כלל האזרחים במילוי תפקידי הפקידות הממלכתיים. כיום, ישנן מדינות שמרבות בקיום משאלי עם כאמצעי לביטוי של [[דמוקרטיה ישירה]].

הסיבות בשלהן נדרשת במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב הן: אחידות דעים לא תיתכן, והכרעת המיעוט מנוגדת להיגיון, לפיכך רק הכרעת הרוב יכולה להתקבל כדי למנוע [[אנרכיה]]. החלטת הרוב הכי קרובה להחלטת העם, כי מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים שמרכיבים את העם. החלטת הרוב תורמת ליציבות השלטות הדמוקרטי, שכן הרוב תומך בתוצאה. אמנם יש המסייגים עקרון זה, לדוגמה [[נשיא בית המשפט העליון]] בדימוס, אהרון ברק, אמר בנושא הזה כי דמוקרטיה היא אמנם שלטון הרוב אך בעיקרה "היא שלטון ערכי היסוד של צדק, חירות, שוויון וזכויות אדם". בהמשך הוא אומר כי "משטר שבו הרוב שולל מהמיעוט את זכויות היסוד הוא משטר של שלטון רוב, אך הוא אינו משטר דמוקרטי"{{הערה|[[אהרן ברק]], מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], [[עיוני משפט]] כד(1), 2000, עמ' 9. [http://law.huji.ac.il/upload/iyunei-mishpat-24-1-009.pdf]}}

[[שלטון החוק]] והשוויון בפני ה[[חוק]]. יש משמעות לבחירות לרשות המחוקקת, רק אם החוקים הם אכן הקובעים שכן העם מצביע למפלגות מסוימות על מנת לקדם תהליכים מסוימים. על כן, שלטון החוק הוא התנאי ההכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת.

במשטר דמוקרטי מתקיים עקרון הגבלת השלטון. מטרת העקרון כדי למנוע עריצות ושרירותית מצד השלטון, שעלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בזכויות האדם והאזרח, בפגיעה במיעוטים, ואפילו בפגיעה בעצם הדמוקרטיה על ידי ביטול הבחירות וכיוצ"ב (כפי שעשה המשטר הנאצי שנבחר בבחירות דמוקרטיות).

עיקרון זה מתבטא במנגנוני פיקוח וביקורת שונים, שמטרתם לפקח על השלטון ולמנוע ניצול לרעה של כוחו. מנגנוני הפיקוח מתחלקים למנגנוני פיקוח פורמליים ובלתי פורמליים. בין מנגנוני הביקורת ה'''פורמליים''' נמצאים [[פרלמנט|בית הנבחרים]] ובעיקר האופוזיציה, [[מבקר המדינה]], נציב תלונות הציבור ו[[בית המשפט העליון]]. לכל אחד ממנגנוני פיקוח אלה ישנו תפקיד מסוים שמטרתו לפקח בדרך כזו או אחרת על השלטון, ולמנוע ניצול לרעה של כוחו.

בנוסף למנגנוני פיקוח אלה, מצטרפים גם מנגנוני ביקורת '''בלתי פורמליים''', שמבקרים את הממשלה באופן חיצוני, שתפקידם כ"מפקחים" במרכאותבמירכאות אינו מוגדר כחוק, והם אינם נמצאים בשליטה או במימון של המדינה. בין מנגנוני פיקוח אלה נמצאים התקשורת, עמותות ציבוריות ודעת הקהל. מנגנוני פיקוח וביקורת אלה, פורמליים ובלתי פורמליים, נועדו להוות מכשול מסוים, לא מושלם כמובן, לשלטון מלנצל את כוחו לרעה, ובזכותם, בדרך כלל, הוא נמנע מלעשות זאת.

[[הפרדת רשויות]], משמש לפיזור הכח בין רשויות השלטון השונות. הפרדה היא בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ועצמאות [[מערכת המשפט]], בנוסף יש סמכות אוטונומית לשלטון המקומי. ב[[דמוקרטיה פרלמנטרית]] עיקרון ההפרדה בין הרשות המבצעת למחוקקת מטושטשת, כיוון שהרשות המבצעת נבחרת מתוך הרשות המחוקקת.

* [[דמוקרטיה מוסלמית]]

* [https://www.facebook.com/notes/%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99דודי-%D7%9C%D7%91לב/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%94הצבעה-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AAבנקודות-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AAזכות-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9Cמודל-%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94לדמוקרטיה-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%AAמדויקת/209274432581531 הצבעה בנקודות זכות; מודל לדמוקרטיה מדויקת]

* [http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AAמגרעות_שיטת_השלטון_הנוכחית מגרעות שיטת השלטון הנוכחית]

* [http://www.idi.org.il/events1/Events_The_President's_Conference/Pages/Events_The_President%e2%80%99s_Conference_mainEvents_The_President’s_Conference_main.aspx מדד הדמוקרטיה הישראלית] {{קישור שבור|29 באפריל 2017}} באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]. ניתוח סקר שנעשה מזה שנים רבות, המודד את האופן בו ישראלים מתייחסים לדמוקרטיה, ומשווה בין מדינת ישראל לבין דמוקרטיות אחרות בעולם.

* יפתח אלעזר, "[http://www.haokets.org/2012/07/02/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AAהאמת-%D7%94%D7%99%D7%90היא-%D7%A9%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94שהדמוקרטיה-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94מפחידה/ האמת היא שהדמוקרטיה מפחידה]", באתר [[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]], 2 ביולי 2012

* [http://kav.org.il/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9Cהכשל-%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95ופתרונו/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94דמוקרטיה דמוקרטיה בישראל – תאוריה מול ביצוע]. ניתוח הכשל והצעת מבנה חלופי לשיטת המשטר המבוסס על [[קפיטליזם]] וחופש.