מירב הלפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט טיפול מהיר: קביעת תצורת טיוטה
SITON3886 (שיחה | תרומות)
הוספתי טקסט והרחבתי את הקיים
שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
מירב הלפרין היא סופרת ועורכת ישראלית, ילידת חיפה, בוגרת בית הספר הראלי העברי בחיפה, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב. בעברה היתה עורכת תוכניות בגלי צה"ל ובערוץ 10, ולאורך שנות ה-90 היתה העורכת הראשית של ביטאון חיל האוויר.
 
מירב הלפרין כתבה שני ספרי פרוזה: "בעלי לא בבית" (2014) ו"על גופתי המתה" (2016). על ספרה הראשון זכתה בפרס סטימצקי ובספר זהב מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל.
מירב הלפרין כתבה שני ספרי פרוזה: "בעלי לא בבית" (יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת ידיעות ספרים) ו"על גופתי המתה" (יצא לאור בשנת 2016, בהוצאת ידיעות ספרים). שני הספרים היו רבי-מכר ונמכרו בעשרות אלפי עותקים. שניהם מתאפיינים בכתיבה שנונה ורוויית הומור ומתארים את הקשיים הכרוכים במערכת זוגית ארוכת טווח. "על גופתי המתה" מתרחש על רקע אחד המבצעים הצבאיים בעזה ומתאר, בהומור גם הוא, את המצב הנפשי-רגשי המורכב של זוג הורים, שבנם לוחם בחזית.
בשנת 1988 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על הספר "חליפת לחץ", שאותו כתבה ביחד עם אהרון לפידות.
 
מירבעל הלפריןספרה כתבה שני ספרי פרוזה:הראשון, "בעלי לא בבית" (2014) ו"על גופתי המתה" (2016). על ספרה הראשון, זכתה בפרס סטימצקי ובספר זהב מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל.
 
בשנת 1988 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על הספר "חליפת לחץ", שאותו כתבה ביחד עם אהרון לפידות. הספר, שיצא בהוצאת משרד הביטחון, תורגם ל-13 שפות. בספר מתועדים מבצעיו הגדולים והמפורסמים של חיל האוויר, כאשר כל פרק מופיע בלשונו של אחד הטייסים. בשנת 2000 הופיעה מהדורה חדשה ומורחבת של "חליפת לחץ".
 
בשנת 2019 כתבה מירב הלפרין את הספר "טורפי הלילה", המתעד את סיירת גולני מאז הקמתה ועד ראשית האלף הנוכחי. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
 
מירב הלפרין מתגוררת בתל אביב והיא אם לבן, עידו הלפרין.
 
אחותה היא העיתונאית, סמדר פרי, כתבת ידיעות אחרונות לענייני המזרח התיכון. שתיהן נינותיו של הרב הראשי לחיפהלשעבר של חיפה, הרב ברוך מרכוס, ונכדותיו של עו"ד ישראל עמיקם, מלוחמי השפה העברית בתקופת המנדט.