ולדימיר לרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
את התאוריה הזו העלה לרין בשנת [[1989]] בפני מושב מיוחד של מדעני הארץ באקדמיה הסובייטית. הקבוצה שבחנה את התאוריה, כללה גאולוגים, כימאים ופיזיקאים, והשתכנעה מהנתונים שהוצגו בפניה.
 
כתוצאה מכך החליט המושב להגיש המלצה בפני ממשלת [[ברית המועצות]] לקדוח באר של עד 12 ק"מ באזור טונקה שליד [[אגםימת באיקל]] לגילוי המימן, דבר אשר עתיד היה לשנות כל מושג לגבי מקורות האנרגיה: המימן הוא מקור אנרגיה נקי ובעל איכויות בעירה גבוהות מפחמנים. במחקר שנערך באוניברסיטת נובוסיבירסק ב-1990 הוברר כי 10 ק"מ של קידוחי מימן לפי תפישה זו שווים למציאת כמויות אנרגיה דומות באזור גדול פי 10 בקידוחי [[נפט]] או [[גז]] וכתוצאה ערך המימן מבחינת ניצולו ועלותו רב בהרבה ממקורות פחממניים.
 
בשנת [[1990]] פרסם לרין ב[[מוסקבה]] את הספר "כדור הארץ המימני", התואם את הדוקטורט שלו. הספר תורגם לאנגלית על ידי הגאולוג ה[[קנדה|קנדי]] סי. וורן האנט מ[[קלגרי]], ושמו "Hydridic Earth".