כתוב בעיפרון בקרון החתום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 60:
:דן פגיס בוחר ללכת על גבול השתיקה. [...] שש שורות צרות שמסתיימות בשתיקה. המשורר יודע ששום מילה לא תהיה חזקה כשתיקתה של חווה. על מעשה רצח שכזה אין אפשרות להגיב בדרך מילולית. לכן הוא לא שם דברים בעפרונה הרפה או בפיה, שנחנק למוות בקרון החתום. כל קורא יכול "להיכנס" לתוך המשפט עם תגובה משלו, אבל שום צירוף לשוני לא יזעזע כמו היעדרו, הזועק לשמים.{{הערה|[[רפי וייכרט]], "לקבל מכתבים משם: מילים אחדות בשולי מבחר השירים", '''משואה''', 33 (2005), 154–155. על כן הוא רואה בשיר אנטיתזה שירית ל"[[פוגת המוות]]" של [[פאול צלאן]] (שנולד באותם מחוזות שנולד בהם פגיס עשר שנים לפניו).}}
 
==מעמד השיר, ביקורת והערכה==
השיר נחשב ל"'שיר שואה" [[קאנון ספרותי|קאנוני]], אחד מ"שירי השואה" הנודעים ביותר,{{הערה|שם=וייכרט, לקבל מכתבים, 154}} והוא מושמע תדיר בהקשר ל[[זיכרון השואה בישראל]] (טקסי [[יום הזיכרון לשואה]], [[מסעות בני נוער לפולין]]) מזה מספר עשורים.
הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים ב[[ספרות עברית]] בבתי הספר התיכוניים בישראל.