כלאי הכרם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הלכות שכנים וכלאי הכרם: הוספה |
|||
שורה 32:
===הלכות שכנים וכלאי הכרם===
במשנה בכלאים<ref>ז ה</ref> יש מחלוקת בין תנא קמא לר' יוסי ור' שמעון לגבי מי שסכך את הגפן שלו על תבואת חברו האם התבואה נאסרת, ר' יוסי מביא עדות שר' עקיבא התיר, והלכה כר' יוסי ור' שמעון שמותר
הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ב|א}}.}} דנה בדין שני שכנים, שהייתה ביניהם גדר, שההלכה היא שהחובה לגדור מוטלת על בעל הכרם{{הערה|{{רש"י|בבא בתרא|ב|א}} ד"ה אומר לו.}}. עוד מובא שם שכל עוד בדעתו לגדור, אין הפירות נאסרים, אלא שכאשר התעצל מי שהיה חייב לגדור, ולא גדר, נאסרים הזרעים. לפי האמור בברייתא, במקרה כזה עליו לשלם. אם כי, על בעל הזרעים לומר לו ולהתרות בו קודם לכן, שיגדור את הגדר, וגם אם אמר לו פעם אחת עליו להתרות בו שוב, שכן עלול הוא לחשוב, שהחובה לגדור אינה מוטלת עליו שוב ושוב{{הערה|[[תוספות]] שם.}}. אך הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|זרעים|כלאים|ז|יז}}.}} לא הביא את הדין של חיוב בעל הכרם בתשלום על הנזק שנגרם לבעל הזרעים. לדברי בעל [[שלמה מחלם|מרכבת המשנה]] הרמב"ם פוסק ש[[אין אדם אוסר דבר שאינו שלו]] ולכן אין הזרעים נאסרים.
| |||