פרנץ להאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להאימפריה האוסטרו-הונגרית |
|||
שורה 8:
להאר היה בנו הבכור של [[מנצח]] [[תזמורת]] ב[[צבא]] ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגרי]], ממנו ספג את האהבה ל[[מוזיקה]]. בגיל 15 התקבל ל[[קונסרבטוריון]] למוזיקה של [[פראג]], שם למד [[כינור]] ו[[הלחנה|קומפוזיציה]]. אחד ממוריו היה [[אנטונין דבוז'ק]], שאמר לו: "תלה את כינורך, ילדי, וכתוב מוזיקה".
לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא והיה, בשנים [[1902]]-[[1890]], מנצח [[תזמורת צבאית|תזמורות צבאיות]]. בשנת [[1896]] הוצגה האופרה שלו "'''קוקושקה'''" ב[[לייפציג]] וב[[בודפשט]] בהצלחה מועטה.
בשנת [[1902]] עזב את הצבא, התיישב ב[[וינה|ווינה]] והחל לחבר אופרטות. האופרטה הראשונה שלו הייתה "נשות וינה". הפריצה שלו הייתה בשנת [[1905]] עם האופרטה "[[אלמנה העליזה|האלמנה העליזה]]". אופרטה זו זכתה להצלחה עצומה והוצגה ברחבי העולם. עד היום, במשך יותר ממאה שנים, מועלות הפקות חדשות של אופרטה זו. במהרה התפרסם להאר כמלחין של "אופרטות וינאיות" וכיורשו האמנותי של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]]. אופרטות נוספות שחיבר עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היו: "[[הרוזן מלוקסמבורג]]" ([[1909]]), "אהבת הצוענים" ([[1910]]) ו"אווה" ([[1911]]).
| |||