הבדלים בין גרסאות בדף "גוש אמונים"

כדאי ללמוד איך עובדים עם הערות שוליים ועם קבצים חיצוניים בלי זכויות יוצרים, סקריפט החלפות (תוכנת, על ידי, ניצחו, ,)
(עמוס מדי, ואם מפרטים כל כך אפשר להביא עוד נוספים)
(כדאי ללמוד איך עובדים עם הערות שוליים ועם קבצים חיצוניים בלי זכויות יוצרים, סקריפט החלפות (תוכנת, על ידי, ניצחו, ,))
{{ארגון
| סמל = [[קובץ:Gush Emunim.gif|250px]]
| חברים =
}}
'''גוש אמונים''' היא [[תנועה חברתית]] [[דתיים-לאומיים|דתית-לאומית]] שקמה אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]] הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ב[[יהודה ושומרון]], ב[[חבל עזה]] וב[[גולן]], ולחיזוק ההתיישבות ב[[נגב]] וב[[הגליל|גליל]]. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם [[חילונים]] רבים, רובם חברים ב[[ההתיישבות העובדת|התיישבות העובדת]] ("[[חוג עין ורד]]").{{הערה|{{דבר||ברית התנועה הקיבוצית שוללת הפגנות של התנחלות|1974/10/28|00304}}}}
ב-[[19 במאי]] [[1977]], יומיים לאחר ש[[הליכוד]] ניצח בבחירות לכנסת, הכריז מנהיגו, [[מנחם בגין]], בעת שביקר את "גרעין אלון מורה" במחנה קדום, ש'בקרוב יהיו הרבה אלוני מורה'. אף על פי כן, בשל לחצי הממשל האמריקני וכדי למנוע פגיעה בשיחות השלום עם מצרים, לא מיהרה הממשלה ליישם מדיניות כזו.{{הערה|{{מעריב|עידו דיסנצ'יק|ארצות הברית מגנה נסיון ההתנחלות ליד שכם: "צעד זה יזיק לתהליך השלום"|1979/06/05|00303}}}} אנשי גרעין אלון מורה, שביקשו לעבור ליישוב קבע, החלו בפעולות מחאה, ובשיאן ניסו להתיישב ב[[חווארה]] בספטמבר 1978.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|בגוש אמונים מבטיחים נעשה חיים קשיים לממשלה|1978/12/28|01701}}}}{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|גרעין אלון מורה שוקל החרפת המאבק|1979/01/02|00305}}}} ב-7 בינואר החליטה [[ועדת השרים לענייני ביטחון]] לראות בגרעין אלון מורה "מועמד להתנחלות בעתיד הקרוב". לאחר ויכוח בעניין, אישרה הממשלה ב-3 ביוני [[1979]] את התיישבות הגרעין סמוך לכפר [[רוג'ייב]], מדרום מזרח לשכם. ב-5 ביוני 1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף [[בנימין בן אליעזר]], על צווים לתפיסת שטח של כ-800 דונמים ולאחר יומיים עלו המתיישבים למקום.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|ההחלטה על אלון מורה תביא להפקעת 800 ד' אדמות פרטיות|1979/06/04|00401}}}}{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|אלון מורה יאוכלס תור חודשיים|1979/06/11|00402}}}} בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד שימוש בקרקעות מופקעות של תושבי רוג'ייב לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית{{הערה|[http://www.hamishpat.com/Courses/99646/646-verdict-dawikat.htm בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים], ניתן ב-22 באוקטובר 1979}} והממשלה החליטה להעביר את היישוב [[אלון מורה]] למקומו הנוכחי ב[[הר כביר]].
 
ב 1977 לאחר נצחוןניצחון תנועת הליכוד , הכינו בגוש אמונים תשתית לעליית גרעיני התיישבות חדשים ביהודה ושומרון.התכנית התוכנית התבססה על הקמת מקסימום אפשרי של נקודות התיישבות בתנאים "חלוציים " ביישובים זמניים.
 
בשנים 1977–1978 הכינו במזכירות גוש אמונים "[[c:File:Initial_Settlement_Plan_1977.pdf|הצעה לתכניתלתוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון בקיץ תשל"ז]] " בהתאם לתכניתלתוכנית זו התארגנו גרעיני התיישבות. העלייה לנקודות שנקבעו בתכניתבתוכנית בוצעה במסגרת "מבצע 12 הגרעינים".ההתנחלויות היו : [[מצפה יריחו]], [[נווה צוף]], [[בית אל]], [[שילה (יישוב)|שילה]], [[שבי שומרון]], [[גבעון החדשה|גבעון]] , [[שא-נור]], ,[[קרני שומרון]], ,[[בית חורון]] , [[תקוע]] , חרס[[אריאל|(אריאל)]] ו[[אלון מורה|אלון מורה.]] ב[[ינואר]] [[1978]] ([[א' בשבט]] [[תשל"ח]]) התיישב ב[[שילה (עיר מקראית)|תל שילה]] "[[גרעין שילה]]" של גוש אמונים, כמחנה חפירות ארכאולוגיות.{{הערה|{{דבר||"חפירות שילה תמו"|1978/12/24|01600}}}}{{הערה|{{דבר||נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה|1978/07/30|00104}}}} המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל וארצות הברית ופגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז.{{הערה|{{דבר||ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין"|1978/02/01|00207}}}} הנשיא [[ג'ימי קרטר]] הודיע שהתנחלות נוגדת את [[החוק הבינלאומי]]. בפברואר 1978 אמר ראש הממשלה [[מנחם בגין]] ל[[שגריר ארצות הברית בישראל]], [[סמואל לואיס]], שמדובר ב[[חפירה ארכאולוגית]].{{הערה|{{דבר||בגין ללואיס: אין הפרת הבטחות|1978/02/02|00107}}}} "גרעין שילה" נשאר במקום, שהפך להתנחלות [[שילה (יישוב)|שילה]].
 
בשנת 1978 הוכנה [[c:File:תכנית_אב_להתישבות_ביהודה_ושומרון_1978Master_Plan_for_1978_Settlement.pdf|תכנית"תוכנית אב להתיישבות ביהודה ושומרון]] [32]". הכנת התוכנית התכניתבוצעה על בוצעה ע"יידי צוות ממזכירות גוש אמונים. התכניתהתוכנית כללה :קוים כלליים להתיישבות בכל רחבי הארץ, כנקודת מוצא לתכניתלתוכנית האב . מגמות מנחות בתכנון . דרכי הביצוע לתכנית לתוכנית. תכניתתוכנית פיזית. ושלבי ההגשמה עם תכניתתוכנית לארבע שנים ראשונות. ויעדים ל-25 שנה.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חדל "גוש אמונים" להתקיים כגוף רשמי. חלק מחבריו השתלבו במפלגות ימין כגון [[התחייה]], ה[[מפד"ל]] ו[[מפלגת מולדת|מולדת]], והקימו ארגונים כמו [[מועצת יש"ע]].
* [[מאיר הרנוי]]- הזמן האפור הוצאת לוני כהן 1990, המתנחלים מעריב בשנת 1994, הזמן הכתום 2007.
 
==הערות שוליים==
==הערות שוליים<ref>{{Citation|title=תכנית אב להתיישבות ביהודה ושומרון 1978|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F_1978Master_Plan_for_1978_Settlement.pdf|date=1978-04-10|accessdate=2019-08-16|last=Amos1947}}</ref>==
{{הערות שוליים}}<br />{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
 
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
 
[[קטגוריה:ארגונים ציוניים|גוש אמונים]]