התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 97:
בנוסף לגפן ולזית גדלו בארץ ישראל [[תמר (עץ)|תמרים]] שגדלו בסביבת [[בית שאן]]. התמרים שימשו למאכל וגם להפקת [[סילאן]] (סירופ תמרים).
== גביית המיסים מהלא-מוסלמים ==
ה[[מיסים]] היו אחד מהנושאים העיקריים בכל חוזי הכניעה של היישובים השונים שהערבים כבשו. תשלום מיסים על ידי הכופרים מוזכר עוד ב[[קוראן]]. ההלכה המוסלמית היותר מאוחרת קבעה שלוש דרגות של תשלום מס הגולגולות (גִ'זיַה), אשר כל לא-מוסלמי בוגר וזכר משלם. הדרגות שנקבעו הן בדרך כלל שלושה-ארבעה [[דינר]]ים (ה[[מטבע]] ה[[רומא|רומי]] שהשתנה לאחר מכן למטבע [[ערבי]]) לעשירים, שני דינרים לאנשים מן [[מעמד הביניים]] ודינר אחד לעניים. עם זאת, בתקופה המוקדמת של הכיבוש הערבי נהוג היה להטיל מס בדרגה קבועה על היישוב כולו (ללא חלוקה למס על פי מעמדות). דוגמה לכך אפשר למצוא בירושלים, אשר אופן תשלום זה השתמר עד [[המאה ה-11]] על-פי כתבים מ[[גניזת קהיר]]. ממכתבו של יהודי אשר חי בירושלים, בשם שלמה הכהן בן יוסף, ראש ישיבת ירושלים בשנת [[1025]], נראה שהמס השנתי בירושלים היה 100 דינרים, ואין ספק שמס זה היה קבוע עוד מתחילתו של הכיבוש הערבי. באותה העת עדיין לא נוצרה הבחנה ברורה בין מס הגולגולות לבין מס הקרקע. הצבא המוסלמי היה מזכה את אנשי הכפר על תשלומים מיוחדים ששילמו במשך השנה ל[[צבא]] ה[[מוסלמי]]. רק בימי הח'ליף [[עומר השני]] בוטל הנוהג לגבות מן הכפר סכום מס קבוע.
רציפותה של מסורת גביית המיסים בזמן שלטון ה[[ביזנטים]] עדיין ניכר בדור הראשון לאחר כיבוש הארץ על ידי ה[[ערבים]], לדוגמה בדור הראשון שלאחר הכיבוש מס הגולגולות עדיין כונה אפיקפליון, מס הקרקע עדיין נקרא דימוסיה, במספר תעודות מוזכר תשלום של שישה מטבעות "סולידי", אחד מהמטבעות שרווחו בארץ ישראל בזמן השלטון הביזנטי. רק בתקופה מאוחרת יחסית נוצרה הבחנה ברורה בין מס הקרקע - הח'ראג', לבין מס הגולגולות - הג'זיה. המס ששילמו הכופרים שנבע ממצוות הדת המוסלמית כונה אהל אלד'מה, וכספים אלה נחשבו לכספי קודש. הקאצי הוא זה שהיה ממונה על גביית כספים אלה. והיו חייבים להחזיק ב"אוצר המוסלמי" בנפרד מהמיסים האחרים שהוכנסו לממסד המוסלמי. ההלכה המוסלמית אוסרת כניסה של כופרים ל[[מסגד]]ים גם בשביל תשלום המס.
'''הכנסות ממיסי הלא-מוסלמים, בדינרים'''
{| class="wikitable" border="1"
! השנה
! נפת פלסטין {{ש}} (דינרים)
! נפת אלאורדון {{ש}} (דינרים)
! סה"כ {{ש}} (דינרים)
|-
| 670
| 450,000
| 180,000
| 630,000
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 780
| 310,000{{הערה|1=לבד מזאת, נמסר שנפת פלסטין חייבת הייתה לספק לאוצר המוסלמי 300,000 רטל (אמת מידה) של שמן זית}}
| 79,000
| 407,000
|-
| 820
| 195,000
| 109,000
| 304,000
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 840
| 175,000
| 175,000
| 350,000
|-
| 860
| 500,000
| 350,000
| 850,000
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 890
| 300,000
| 100,000
| 400,000
|-
| 985
| 259,000
| 170,000
| 429,000
|}
מהנתונים לעיל עולה כי ההרעה במצב הכלכלי נמשכה במשך רוב התקופה ולכן סכומי המיסים שנגבו היו במגמת ירידה (יוצא דופן הנתון ממחצית [[המאה ה-9]]). מנגד, ייתכן שהאוכלוסייה הלא מוסלמית הלכה והתמעטה מהמאה השביעית לשלהי העשירית ולכן כמות המיסים ירדה. אי אפשר להתעלם מעליה חדה במיסים בשנת 860 עמידה על גביה חריגה ביחס לשנות קודמות.
==דמוגרפיה==
| |||