ויקיפדיה

דברי תורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏קישורים חיצוניים: הסרת כל הקישורים הלא עניניים/שבורים/נעולים
מ שכתוב
שורה 1:
'''דברי תורה''', הם כינוי לדרשה תורנית (כלומר דרשה על נושאים מ[[ארון הספרים היהודי]] ובפרט נושאים ה[[תורה]]), לעיתיםקצרה דרשותבדרך אלהכלל, קצרות. אמירת דברי תורה נעשית באופן יזום במסגרת שלבניגוד ל[[הרצאהדרשה]] בפני ציבור או קבוצת אנשים. האדם הנושא דברי תורה עוסק בנושא מרכזי המבוסס על הספרות התורנית. לעיתים נקשרים דברי תורה לעניינים אקטואליים ובעיקר ל[[פרשת השבוע]]תורנית.
 
אמירת דברי תורה נעשית באופן יזום במסגרת של [[הרצאה]] בפני ציבור או קבוצת אנשים. האדם הנושא דברי תורה עוסק בנושא מרכזי המבוסס על הספרות התורנית. בדרך כלל נקשרים דברי התורה לעניינים אקטואליים ובעיקר ל[[פרשת השבוע]].
אמירת דברי תורה מהווה חלק בלתי נפרד מההווי ה[[דתי]] וה[[תרבות יהודית|תרבות היהודית]], היא מבוססת על קיום [[מצווה|מצוות]] [[לימוד תורה]], היא מסייעת "לשמור על הגחלת", ולאפשר לכל אדם להקצות פרק זמן כלשהו לעיסוק בעניינים הקשורים למקורות היהודיים. ב[[מסכת אבות]] נאמר בעניין זה: "שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'וב[[מושב לצים]], לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם" (משנה ב'), ובהמשך נאמר: "שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים" (משנה ג').
 
== רקע ==
דברי תורה באים גם כדי להבדיל מ"דברי חולין" כמו [[כלכלה]], [[מדע]] ו[[פוליטיקה]]. במקום בו עוסקים אנשים בכל נושא שאיננו קשור ליהדות, יקצו המשתתפים פרק זמן מסוים לאמירת דברי תורה. כך למשל ב[[ארוחה]] [[משפחה|משפחתית]], שבה מנהלים שיחות על ענייני יומיום, יוקצב גם זמן שבו אחד הסועדים יאמר דבר תורה. באופן דומה, מייחדים זמן לדברי תורה בכנסים גדולים, באספות מצומצמות ואפילו בפגישה בין שני אנשים.
אמירת דברי תורה מהווה חלק בלתי נפרד מההווי ה[[דתי]] וה[[תרבות יהודית|תרבות היהודית]], והיא מבוססת על קיום [[מצווה|מצוות]] [[לימוד תורה]].
 
נהוג לומר דברי תורה בעיקר ב[[סעודת מצווה]] כגון סעודת [[שבע ברכות]] או [[בר מצווה|שבת חתן]] בהם אף מקשרים את הנאמר לחתן או לכלה.
דברי תורה מופצים גם באמצעות כתיבתם. הם מועברים בעלונים המופצים במסגרות שונות כמו: עלוני בוגרים של מוסדות [[חינוך]], עיתונים מקומיים, ו[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]].
 
רבים נוהגים לומר בעת אכילתם דבר תורה, בהתבסס על הנאמר ב[[מסכת אבות]]:
 
{{ציטוט|תוכן=שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם... שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים"|מקור={{משנה|אבות|ג|ב|ג}}|אנגלית=}}
 
על אף שדברי התנא מוזכר שלושה שאכלו על שולחן אחד, כתב המשנה ברורה שכל אדם יקפיד בכך. והוסיף שאין יוצאין ידי חובה באמירת ברכת המזון{{הערה||שם=ברורה}}.
 
לעתים נאמר דבר תורה קצר ממש, כגון "מים אחרונים חובה" רק בכדי שלא ייחשב השולחן כאכילה מזבחי מתים. במשנה ברורה המליץ לומר את המזמור '[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|מזמור לדוד ה' רועי']] מיד לאחר שמתחיל לאכול, מאחר ויש באמריתו גם בקשה על המזון{{הערה|{{משנה ברורה|קע}} תחילת הסימן.|שם=ברורה}}.
 
חידוש מעניין כתב [[הרמ"א]] בהגהותיו על ה[[שולחן ערוך]], לבאר את הטעם שלא מקפידים בסעודת השבע ברכות שעורכים בזמן [[סעודה שלישית]] להזמין אדם שלא השתתף בסעודת הנישואין על מנת לברך את ברכות השבע ברכות:
 
{{ציטוט|תוכן=ועכשו נהגו במדינות אלו לברך שבע ברכות בסעודה שלישית, ואפשר משום דרגילים לבוא פנים חדשות. ויש אומרים מטעם דרגילין לדרש, והדרשה הוי כפנים חדשות|מקור={{שולחן ערוך|אבן העזר|סב|ח}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}
 
הסבר זה נדון בספרי האחרונים, ונאמרו בו הסברים שונים.
 
במרבית עלוני השבת מוקדשים מספר מאמרים ל'דברי תורה', ונפוצים גם עלונים שמוקדשים אך ורק לדברי תורה, שלעיתים עוסק בנושא מסוים, שמשוייך לפרשת השבוע.
 
פעמים רבות דברי התורה של דמות תורנית מכונסים ל[[ספר]]ים כעבור שנים, מאפיין הרווח בייחוד אצל [[אדמו"ר]]ים חסידיים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דברי_תורה"