תיירי הנרי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Thierry Henry Charlton.jpg|ממוזער|שמאל|הנריאנרי במדי ארסנל, במשחק נגד [[צ'רלטון אתלטיק]] בשנת 2006]]

בשנת [[1990]] שלחה קבוצת [[מונקו (כדורגל)|מונקו]] את אחד מציידי הכישרונות שלה לצפות במשחק של הנריאנרי. הנריאנרי הבקיע את כל ששת שערי קבוצתו, ורסאי שאטיון, וזו ניצחה 0–6. מאתר-הכישרונות הציע לו להצטרף למונקו ללא מבחני קבלה, ולאחר מכן ביקש שהנרישאנרי ישלים קורס בודד במקצוע שייבחר באקדמיית הכדורגל [[קלרפונטן]] היוקרתית. לאחר סיום הקורס הצטרף למונקו של [[ארסן ונגר]] כשחקן נוער. לאחר מכן חתם הנריאנרי על חוזה מקצועי עם הקבוצה וערך את הופעת הבכורה שלו בשנת [[1994]]. מכיוון שהאמין שמהירותו, שליטתו בכדור וכישרונו יעזרו לו להביס את מגני הקבוצות היריבות, שיבץ ונגר את הנריאנרי כ[[עמדות כדורגל#קיצוני|קיצוני שמאלי]], שחקן שמשחק בעיקר בצדו השמאלי של המגרש ומנסה לפרוץ את ההגנה בעזרת כדרור ומהירות. בעונתו הראשונה במדי מונקו הבקיע הנריאנרי שלושה שערים ב-18 הופעות.

ונגר החל לחפש אחר העמדה המתאימה ביותר להנרילאנרי, ובשלב מסוים שקל לשנות את תפקידו ל[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]], עם עזיבתו של החלוץ הבכיר בקבוצה, [[סוני אנדרסון]]. בחסות מאמנו זכה הנריאנרי בתואר השחקן הצרפתי הצעיר הטוב ביותר של שנת [[1996]]. בעונת {{בספורט|1996|1997}} הבקיע הנריאנרי תשעה שערי ליגה ועזר למועדון לזכות באליפות צרפת. בעונת {{בספורט|1997|1998}} היה להנרילאנרי תפקיד מפתח בהובלת הקבוצה לחצי גמר [[ליגת האלופות]], ובין היתר גם קבע שיא צרפתי בכך שהבקיע שבעה שערים בתחרות{{הערה|1=[http://www.soccerbase.com/results3.sd?gameid=250617 מידע] באתר Soccerbase}}. בעונתו השלישית במונקו נקרא הנריאנרי לסגל נבחרת צרפת, ולקח חלק בזכיית הנבחרת ב[[מונדיאל 1998]]. גם בתקופה ששיחק במונקו המשיך הנריאנרי בביצועיו המרשימים, ובמשך חמש עונותיו עם המועדון הצרפתי הבקיע 20 שערי ליגה ב-105 הופעות.

בינואר [[1999]] עזב הנריאנרי את מונקו ועבר ליובנטוס, אשר שילמה עבורו 10.5 מיליון פאונד - סכום נאה לשחקן בגילו באותה עת{{הערה|שם=גול. קום}}. ביובנטוס שיחק הנריאנרי כקיצוני, אך בגלל חוסר יכולתו להתמודד עם שחקני ההגנה של הליגה האיטלקית בתפקיד שהוצב בו, הבקיע רק שלושה שערים ב-16 הופעות.

לאחר שלא הצליח להתבסס באיטליה, נמכר כרטיס-השחקן של הנריאנרי על ידי יובנטוס באוגוסט [[1999]] ל[[ארסנל]] במחיר של 10.5 מיליון פאונד, שם חזר שוב לעבוד עם מאמנו לשעבר במונקו, [[ארסן ונגר]], שהיה משוכנע שכישרונו של הנריאנרי מצדיק את מחירו{{הערה|שם=ג'וק|[http://www.jockbio.com/Bios/Henry/Henry_bio.html ביוגרפיה] באתר Jockbio}}. ונגר העביר את הנריאנרי לתפקיד חלוץ, מהלך שהניב תוצאות מעולות בשנים לאחר מכן. אף-על-פי-כן, כאשר לא הצליח להבקיע בכל שמונה הופעותיו הראשונות בקבוצה, עלו ספקות לגבי יכולתו להסתגל למשחק הקשוח והזריז של הכדורגל האנגלי. לאחר מספר חודשים קשים באנגליה, התוודה הנריאנרי שנאלץ "ללמוד את כל אמנות ההבקעה מחדש"{{הערה|שם=תה}}. הספקות בטלו כאשר סיים את עונת {{בספורט|1999|2000}} עם כמות מרשימה של 26 שערים.

בעונת {{בספורט|2000|2001}} סיים הנריאנרי כמלך השערים של הקבוצה. ארסנל, שהייתה לה ההתקפה הטובה ביותר בליגה, הצליחה להיצמד ליריבתה הגדולה מנצ'סטר יונייטד, אך בסופו של דבר הפסידה במרוץ האליפות; משום כך, נותר הנריאנרי מתוסכל מכך שעדיין לא עזר לקבוצה לזכות בתואר כלשהו{{הערה|שם=ג'וק}}.

עונת {{בספורט|2001|2002}} הייתה מוצלחת במיוחד עבור ארסנל והנריואנרי. ארסנל, עם הנריאנרי בחוד ההתקפה, זכתה ב"{{מונחון|דאבל|דאבל|זכייה בגביע ובאליפות הליגה}}" שלישי בהיסטוריה של המועדון. נוסף לזכייה בתאריו הראשונים עם המועדון, הוכתר הנריאנרי כמלך השערים של הליגה, עם 24 שערים. אוהדי נבחרת צרפת שאפו שהנרישאנרי, יחד עם [[זינדין זידאן]], יובילו את הנבחרת לזכייה ב[[מונדיאל 2002]], בעקבות יכולתו הטובה במדי קבוצתו, אך אלופת העולם לא הצליחה לעבור את שלב הבתים וכך נכשלה בהגנה על התואר{{הערה|שם=ג'וק}}.

עונת {{בספורט|2002|2003}} הייתה מוצלחת אף יותר מקודמתה עבור הנריאנרי, שהבקיע 42 שערים ו"{{מונחון|בישול (כדורגל)|בישל|העברת הכדור לשחקן אחר שבועט או נוגח בו מיד ומבקיע שער}}" 23 נוספים. הנריאנרי זכה עם ארסנל ב[[גביע ה-FA|גביע האנגלי]] בפעם השנייה ברציפות. על אף שעמדה בראש הליגה האנגלית במשך רוב העונה, איבדה ארסנל את יתרונה, ולבסוף [[מנצ'סטר יונייטד]] זכתה בתואר. במשך העונה התחרה הנריאנרי ב[[רוד ואן ניסטלרוי]] ממנצ'סטר יונייטד על תואר מלך השערים של הליגה, אך בסופה הפסיד לו בהפרש של שער בודד. בתום העונה נבחר הנריאנרי כ[[כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל)|כדורגלן השנה בליגה האנגלית]] על ידי השחקנים ו[[כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל)|מטעם העיתונאים]]. כאשר זכה הנריאנרי בתואר סגן שחקן השנה בעולם לשנת 2003, התבסס מעמדו כאחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/3717770.stm כתבה] באתר ה-[[BBC]]}}.

בעונת {{בספורט|2003|2004}} היה הנריאנרי שחקן מפתח בעונה מוצלחת של הקבוצה. בזכות שיתוף פעולה עם שחקנים כגון [[דניס ברגקאמפ]], [[פטריק ויירה]] ו[[רובר פירס]] הייתה ארסנל הקבוצה הראשונה במאה השנים האחרונות שסיימה את העונה ללא הפסד בליגה, ובתוך כך גם זכתה באליפות. מלבד בחירתו בשנית ככדורגלן השנה לפי התאחדות השחקנים והתאחדות העיתונאים, הנריאנרי נבחר לסגן שחקן השנה בעולם לשנת 2004, בדומה לשנה שקדמה לה. הנריאנרי, אשר הבקיע 39 שערים בכל המסגרות, סיים כמלך השערים של הליגה, וכן בתואר "[[נעל הזהב האירופית]]". למרות זאת, בדומה לשנת 2002, הנרי כשל בהובלת הנבחרת הלאומית ב[[יורו 2004]].

בעונת {{בספורט|2004|2005}} איבדה ארסנל את האליפות ל[[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]], והתנחמה בזכייה בגביע האנגלי. הנריאנרי שמר על שמו כאחד החלוצים המובילים באירופה כשסיים שוב כמלך שערי הליגה, ועם 31 שערים בכל המסגרות, הוא זכה ב[[נעל הזהב האירופית]] במשותף עם [[דייגו פורלאן]]. בעקבות עזיבתו של פטריק ויירה באמצע [[2005]] הציבו את הנריאנרי בתפקיד ה[[קפטן (ספורט)|קפטן]] כדי לקשור אותו לקבוצה, אף על פי שהעמדות המועדפות לתפקיד כמנהיגי הקבוצה הן ההגנה או הקישור, שלשחקנים בהן מיקום טוב יותר העוזר להם להבין את המשחק. בתפקידו כקפטן, היה עליו להנהיג את שאר שחקני הקבוצה, שרובם היו צעירים וחסרי ניסיון{{הערה|שם=גול. קום}}.

עונת {{בספורט|2005|2006}} הייתה עונה מוצלחת עבורו. ב-[[17 באוקטובר]] [[2005]] הבקיע הנריאנרי שני שערים במשחק מול [[ספרטה פראג]] בליגת האלופות, ובכך שבר את שיאו של איאן רייט כמלך שערי הקבוצה בכל זמנים, עם 185 שערים בקבוצה. ב-[[1 בפברואר]] [[2006]] הבקיע הנריאנרי שער לרשתה של [[וסטהאם יונייטד]], שהעלה את סך שעריו בליגה ל-151, ובכך שבר את שיאו של השחקן [[קליף באסטין]] כמלך השערים של הקבוצה בליגה. הנריאנרי הבקיע מעל ל-100 שערים ב[[אצטדיון הייבורי]], הישג שאין כמוהו ב[[היסטוריה של ארסנל|היסטוריה של המועדון]], והישג ייחודי בפרמייר ליג. הוא סיים את העונה כמלך שערי הליגה{{הערה|שם=גול. קום}} וזכה בפעם השלישית בקריירה בפרס כדורגלן השנה של התאחדות העיתונאים.

למרות הצלחתו האישית של הנרי, קבוצתו כשלה שוב בניסיונה לזכות באליפות הליגה. הישג השיא של הנריאנרי בליגת האלופות בתקופתו עם ארסנל היה ההגעה לגמר הטורניר במאי [[2006]]. [[ארסנל]] הפסידה ל[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], ובכך סיימו עונה נוספת ללא אליפות או גביע. דבר זה, בשילוב עם חוסר ניסיונם של שחקנים רבים בקבוצה, הוביל להשערות רבות כי הנריאנרי יעבור למועדון אחר. למרות זאת, הוא הכריז על אהבתו למועדון וחתם על חוזה לארבע שנים, ואף אמר שיישאר בארסנל לנצח. סגן יושב-ראש הקבוצה, [[דייוויד דין]], חשף כי לפני שהנרישאנרי חתם על הארכת החוזה דחתה הנהלת ארסנל שתי הצעות של 50 מיליון פאונד ממועדונים ספרדיים{{הערה|שם=פיפל|[http://english.people.com.cn/200605/22/eng20060522_267460.html כתבה] באתר People.com}}. אילו ההעברה הייתה מתממשת, היא הייתה היקרה ביותר בכל הזמנים, אף יותר מזו של [[זינאדין זידאן]] שעבר מ[[יובנטוס]] ל[[ריאל מדריד]] בתמורה ל-47 מיליון פאונד{{הערה|שם=פיפל}}.

את רוב עונת {{בספורט|2006|2007}} החמיץ הנריאנרי עקב פציעות. הוא הספיק להבקיע 10 שערים ב-17 משחקי ליגה במדי ארסנל לפני הופעתו האחרונה בעונה בפברואר. לאחר שסבל מפציעות בברכיו, רגליו וגבו, נקבע כי הוא כשיר לשחק, והוא נכנס כמחליף בדקות האחרונות במשחק ליגת האלופות נגד [[פ.ס.ו איינדהובן]], אך החל לצלוע זמן קצר לאחר כניסתו. סריקות ביום שלמחרת גילו כי יזדקק לשלושה חודשי החלמה לפחות עקב פציעות חדשות ב[[מפשעה]] וב[[בטן|בטנו]]. כתוצאה מהפציעות נאלץ הנריאנרי להחמיץ את יתר העונה. ונגר ייחס את הגורם לפציעותיו המרובות של הנריאנרי למספר המשחקים הרב והעומס בעונה הקודמת, שכן הנריאנרי השתתף במספר רב של תחרויות; הוא חזר והדגיש כי הנריאנרי יישאר במועדון ויתאקלם מחדש בקבוצה בעונת 2007/08{{כ}}{{הערה|1=[http://soccernet.espn.go.com/news/story?id=419445&cc=4716 כתבה] באתר [[ESPN]]}}.

[[קובץ:Thierry Henry FC Barcelona cropped.jpg|160px|שמאל|ממוזער|הנריאנרי ב[[קאמפ נואו]]]]

ב-[[25 ביוני]] [[2007]], לאחר סדרת שמועות והכחשות, הועבר הנריאנרי לברצלונה בתמורה ל-16.1 מיליון פאונד{{הערה|{{ynet|מיקי שגיא|תיירי הנריאנרי עבר לברצלונה תמורת 24 מיליון יורו|3416264|22.06.07}}}}. הוא חתם על חוזה לארבע עונות, ובעיתונות דווח כי משכורתו 6.8 מיליון אירו לעונה{{הערה|[http://nationmultimedia.com/2007/06/23/headlines/headlines_30037641.php כתבה] באתר The Nation}}. כמו כן, נחשף כי הסכום הנקוב בסעיף השחרור שלו הוא 125 מיליון אירו. הנריאנרי הסביר שעזיבתו של דין ואי-הוודאות המתמשכת בנוגע לעתידו של ונגר הן הסיבות לעזיבתו; כמו כן, הוא לא היה מרוצה ממספר התארים בהם זכתה ארסנל, והעובדה שהיא הייתה תלויה בו באופן משמעותי{{הערה|1=יואב בורוביץ', [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=378&docID=53744&lang=HE הנרי השני], באתר ספורט 5, 05/02/2009}}. הנריאנרי עזב את ארסנל כמלך שערי הקבוצה בליגה בכל הזמנים עם 174 שערים, וכמלך שעריה במסגרות האירופיות עם 42 שערים{{הערה|שם=גול. קום}}.

הנריאנרי פתח היטב את העונה בקבוצה החדשה. ב-[[19 בספטמבר]] [[2007]] הבקיע את שערו הראשון בעונה במשחק ליגת האלופות מול [[אולימפיק ליון|ליון]], שבו ניצחה ברצלונה 0–3. הוא המשיך את ביצועיו הטובים בשלושער מול [[לבאנטה]]. למרות הפתיחה המוצלחת, עם הצבתו כשחקן כנף במשך רוב העונה, לא הצליח הנריאנרי לחזור על הישגיו הגדולים בארסנל. יתר על כן, הייתה זו העונה השנייה ברציפות שבה לא זכתה ברצלונה בתואר משמעותי. מבחינה אישית, סיים הנריאנרי את העונה כמלך השערים של קבוצתו עם 19 שערים, אחד יותר מ[[סמואל אטו]] ושלושה יותר מ[[ליונל מסי]], שני שחקני התקפה בולטים של ברצלונה.

בקיץ [[2008]] היו ספקולציות לגבי עזיבתו של הנריאנרי בחזרה לליגה האנגלית, אך הוא נשאר לבסוף בברצלונה. את עונת {{בספורט|2008|2009}} פתח הנריאנרי בצורה לא טובה, כאשר מיעט להבקיע שערים בפתיחת העונה. עם זאת, יכולתו השתפרה בהמשך, ועונתו השנייה בברצלונה הייתה מוצלחת בהרבה מעונתו הראשונה. הוא כבש 19 שערי ליגה, בהם [[שלושער]] מול [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]], והיה חלק מרכזי בזכייתה של קבוצתו באליפות ספרד וב[[גביע המלך הספרדי]]. הנריאנרי כבש באותה עונה שישה שערים בליגת האלופות, וזכה עם ברצלונה בטורניר, לאחר ניצחון בגמר על מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו זכייתו הראשונה בקריירה בתואר זה.

בעונה הבאה כשל הנריאנרי בשחזור היכולת מהעונה שקדמה לה. בתחילת העונה מעמדו בהרכב היה זהה, אך מעמדו בהרכב ירד לאחר פציעה בירך הימני באמצע אוקטובר, שהשביתה אותו מעל לשבועיים{{הערה|1=[http://www.fcbarcelona.cat/web/english/noticies/futbol/temporada09-10/10/n091030107536.html Henry gets go-ahead for Osasuna], האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, 30.10.2010{{קישור שבור|26 בפברואר 2017}}}}. יכולת דלה שלו לאחר ההתאוששות מהפציעה, לצד עלייתו של השחקן הספרדי הצעיר [[פדרו רודריגס]], הובילו להחלטת המאמן [[ז'וזפ גוארדיאולה]] לשתף את הנריאנרי פחות במשחקי הקבוצה. הנריאנרי פתח ב-15 משחקי ליגה בלבד באותה עונה, והצליח להבקיע ארבעה שערים בודדים - שניים מתוכם מול הקבוצה שסיימה במקום האחרון בליגה, [[חרס (כדורגל)|חרס]]{{הערה|שם=socpro|1=[http://soccernet.espn.go.com/players/profile?id=8039&cc=4716 Thierry Henry], ESPN{{קישור שבור|26 בפברואר 2017}}}}.

[[קובץ:Thierry_Henry_control_cropped.jpg|ממוזער|200px|הנריאנרי במדי הרד בולס ב-2010]]

ביולי 2010, לאחר סיום [[מונדיאל 2010]], עבר הנריאנרי ל[[ניו יורק רד בולס]] מה-[[MLS]] ה[[ארצות הברית|אמריקנית]]. את הופעת הבכורה שלו ב-MLS ערך ב-31 ביולי במשחק נגד קבוצת [[יוסטון דינמו]] שהסתיים בתיקו 2-2 ובמהלכו בישל את שני שערי קבוצתו. ב-16 בספטמבר 2010 פצע את הכדורגלן קווין הרטמן מ[[דאלאס (כדורגל)|מועדון הכדורגל דאלאס]] בעת שחגג הבקעת שער, ועל כך נקנס הנריאנרי על סך 2,000 [[דולר אמריקני|דולר]] בשל התנהלות חסרת אחריות{{הערה|Aggrell, David,{{כ}}. [http://www.mlssoccer.com/news/article/henry-fined-not-suspended-hartman-incident "Henry fined, not suspended for Hartman incident"], באתר MLS,{{כ}} 16 בספטמבר 2010}}.

במהלך תקופת הפגרה של עונת ה-MLS שב הנריאנרי למגרשי האימונים של ארסנל כדי לשמור על כושרו הגופני בחורף{{הערה|[http://www.arsenal.com/news/news-archive/thierry-henry-training-with-arsenal-squad Theirry Henry training with Arsenal squad], באתר ארסנל, 11 בינואר 2011}}. ב-[[6 בינואר]] [[2012]], הושאל הנריאנרי על ידי קבוצתו לקבוצת [[ארסנל]] שבה שיחק בעבר, זאת לאחר שהתאמן עם ארסנל במהלך הפגרה בליגת ה-MLS. הנריאנרי הושאל לתקופה של חודשיים, בעיקר בשביל לעזור למלא את מקומם של [[ז'רביניו]] ו[[מרואן שמאח]] שהשתתפו עם נבחרותיהם ב[[גביע אפריקה לאומות 2012]]. את הבכורה המחודשת שלו בארסנל, ערך הנריאנרי במשחק נגד [[לידס יונייטד]] במסגרת הסיבוב השלישי בגביע הליגה, כאשר הוא נכנס בדקה ה-68 למשחק. כעבור 10 דקות, קיבל הנריאנרי כדור ברחבה, הצליח להכניע את שוער לידס וקבע את תוצאת המשחק. בכך עזר הנריאנרי לארסנל להעפיל לסיבוב הבא בגביע הליגה. לפני תום ההשאלה שנמשכה קצת יותר מחודש, הוא הספיק לתרום עוד שני שערים במשחקי הליגה (בניצחון הביתי 7:1 על בלקבורן, ואת שער הניצחון שהשלים מהפך בזמן פציעות נגד סנדרלנד במשחק חוץ). משחקו האחרון היה בהפסד 0:4 מול מילאן, במשחק הראשון בין הקבוצות במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. ארסנל ניסתה להאריך את ההשאלה, אולם הנריאנרי חזר לארצות הברית לאחר משחק זה. בסה"כ הנריאנרי כבש 3 שערים בתקופת ההשאלה, והעמיד את מספר השערים שכבש במדי ארסנל על 229 (הגבוה בתולדות המועדון).

ב-[[17 בפברואר]] [[2012]] חזר הנריאנרי לרד בולס על מנת להתכונן לעונת 2012 של ה-MLS. ב-[[31 במרץ]] 2012 הבקיע הנריאנרי את ה[[שלושער]] הראשון שלו ב-MLS בניצחון 2–5 על מונטריאול אימפאקט{{הערה|1=[http://www.mlssoccer.com/matchcenter/2012-03-31-ny-v-mtl/recap "Henry records hat trick as Red Bulls top Impact"], האתר הרשמי של ה-MLS, 31.3.12{{קישור שבור|26 בפברואר 2017}}}}. הוא זכה בתואר "שחקן ה-MLS של החודש" באותו החודש. ב-2012 העלאת המשכורת הבסיסית שלו אצל הרד בולס, 5 מיליון דולר (5.6 מיליון דולרים מובטחים), הפכה אותו לשחקן בעל השכר הגבוה ביותר ב-MLS, כשהוא עובר את [[דייוויד בקהאם]] שמשכורתו הופחתה בעונתו האחרונה ב[[לוס אנג'לס גלאקסי]]{{הערה|1=[http://newyork.sbnation.com/new-york-red-bulls/2012/5/25/3043959/thierry-henry-mls-salaries-2012-david-beckham-rafa-marquez-juan-agudelo-kenny-cooper-ryan-meara New York Red Bulls 2012 Salaries: Thierry Henry Is Now MLS' Highest Paid Player], SB Nation New York, 25.5.12}}. ב-[[2013]] משכורתו של הנרי הופחתה ל-3.75 מיליון דולר, מה שהשאיר אותו מאחורי [[רובי קין]] בעל המשכורת הבסיסית של 4 מיליון דולר. למרות זאת, עם בונוסים הנרי נשאר השחקן הכי מרוויח ב-MLS עם 4.35 מיליון דולר לעומת רובי קין 4.33 מיליון דולר{{הערה|1=[http://www.newstalk.ie/Keane-earns-MLS-highest-salary-passes-Thierry-Henry Keane earns MLS highest salary, passes Thierry Henry], Newstalk, 7.5.13}}.

ב-[[1 בדצמבר]] [[2014]] הודיע הנריאנרי על עזיבת הקבוצה. ב-[[16 בדצמבר]] 2014 הודיע כי הוא פורש ממשחק פעיל{{הערה|1=[http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=394&docID=181023&lang=he באתר] ערוץ הספורט}}.