בואשיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.19.86.251 (שיחה) לעריכה האחרונה של 79.180.113.27
שורה 43:
מאחר שלבואשים יש מספיק ריח רק ל־5 או 6 "הטענות" – כ־15 גרם – ולוקח להם מספר ימים למלא מחדש את בלוטות הריח, הם נמנעים מבזבוז "תחמושת". בואשים לא מרססים בואשים אחרים (למעט זכרים בתקופת הרבייה); זאת על אף שהם נלחמים על חלל המאורה בסתיו באמצעות שינייהם ו[[טופר]]יהם.
 
רוב בעלי החיים, וכמעט כל היונקים הטורפים כגון ה[[זאב]], הגיריתה[[גירית]] או ה[[שועל]] באמריקה נמנעים מלהטריד את הבואשים. אולם נראה שה[[כלב (סוג)|כלבים]] האמריקאיים עוד לא הצליחו להתרגל לעובדה שהבואשים "מסריחים" אותם, וידוע על הרבה מקרים של כלב שרוסס על ידי בואש, וכשחזר הביתה הפיץ את הריח בכל הבית. יוצאי דופן הם [[דורסי לילה|דורסי הלילה]] ושאר העופותה[[עופות דורסים|עופות הדורסים]] חסרי חוש הריח.<gallery widths="420" heights="100" perrow="3" mode="packed">
קובץ:SkunkMuskChem.svg|חומרי הריח המצחינים המופרשים על ידי הבואש הם [[תיול]]ים (תרכובות [[גופרית]] המקבילות לכהלים). בתמונה: 3 מחומרי הריח העיקריים (הם מסוגלים להיקלט על ידי האף האנושי בריכוזים של 10 חלקים למיליארד).
</gallery>