הבדלים בין גרסאות בדף "חיים ויצמן"

נוספו 22 בתים ,  לפני 4 חודשים
עוזר ויצמן נולד בכפר סיירניקי, והגיע למוטילי הסמוכה כדי ללמוד בישיבה. כאשר פגשה אותו רחל־לאה, דרשה מהוריה לבטל את ה[[שידוך]] שכבר נקבע לה, ולחתן אותה עם עוזר. היא הייתה בת 13 והוא בן 15 כשהתארסו. עוזר היה היהודי היחיד שנבחר לכהן כ"זקן הקהילה" ("סטרוסטה") של מוטילי.{{הערה|שם=רוז 10}} במוטילי היו אז כ-200 משפחות יהודיות ואילו רוב אוכלוסיית העיירה הייתה רוסית.{{הערה|שם=רוז 12}} עוזר ירש את העסק שלו מאביו: חטיבת עצים ושילוחם בתעלות ובנהרות על [[רפסודה|רפסודות]] ענקיות עד לנמל [[דנציג]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 14.}} המשפחה התגוררה על הגדה הימנית של הנהר, אזור מושבן של המשפחות המבוססות של העיירה, בבית עץ גדול שבו שבעה חדרים וחלונות גבוהים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 15.}} עוזר נפטר בשנת 1911, בתחילת שנות ה-60 לחייו, ואילו רחל־לאה נפטרה ב[[חיפה]] בשנת 1939, בגיל 87.{{הערה|שם=רוז 12|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 12.}}
 
חיים היה השלישי מבין 15 הילדים שילדה אמו, מתוכם נשארו בחיים 12 שגדלו והתבגרו: שבע בנות וחמישה בנים.{{הערה|שם=רוז 10}} רבים מהם התבלטו, בהם ה[[כימאי]]ם [[משה ויצמן]] ו, [[אנה ויצמן]] ומאשה ויצמן, הרופאה [[מינה ויצמן]] וה[[מוזיקאי]]ת [[גיטה דוניה-ויצמן]]. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי.
בגיל 4 החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]".{{הערה|שם=רוז 12}} אחד ממוריו, רבי אברהם מטלנסקי, היה משכיל וחובב ציון, והוא האחראי גם על פגישתו הראשונה של ויצמן עם מדע ה[[כימיה]], כאשר הביא לכיתה ספר לימוד בנושא בשפה העברית. מגיל חמש חי ויצמן אצל הורי אמו, מיכאל יחיאל ופרומה, במשך שלוש שנים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 13.}} רק בגיל 11 החל ויצמן לדבר [[רוסית]].{{הערה|שם=רוז 12}} בסתיו 1885 עבר ללמוד בגימנסיה של [[פינסק]] הסמוכה,{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 17.}} שם בלט בלימודי הכימיה וה[[מדעים]].
במשך כשלוש שנים התגורר יחד עם אחיו המבוגר ממנו, פייבל, אצל משפחה שהייתה מיודדת עם משפחת ויצמן. כאשר קיומו מחוץ לבית הפך לנטל, החל ללמד את בנו של אחד מעשירי העיר, בתמורה למגורים בביתו וסכום כסף שהספיק למימון לימודיו.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 18.}} בפינסק הצטרף אל חוגי הציונים הצעירים והחל בפעילות ציונית.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 19.}} בגיל 15 ייסד בעירו אגודה בשם "[[שפה ברורה]]", שמטרתה הייתה קידום [[תחיית הלשון העברית]]: הנחלת הדיבור ה[[עברית|עברי]]{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 6: לאביו, כתב ויצמן אך ורק בעברית.}} להמוני היהודים. הוא נמנה עם חוג הפעילים ה[[ציונות|ציונים]] בעיר, לצד אישים כ[[יהודה לייב ברגר]], מרדכי מאיר שְטְרִיק וצבי הירש הילֶר.