התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
במאה ה-10 התרחב שטחו של "ג'ונד פלסטין" עד [[עמאן]] ו[[מפרץ אילת]].{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', מבוא, עמ' 4.}}
מבחינה מנהלתית השלטון בערים נותרה תחת אותו מבנה שהיה קיים בתקופה ביזנטית. ענייניה של העיר לא נוהלו בידי גוף עירוני מוניציפלי כלשהו, אך ישבו בה נציגי השלטון המרכזי ובמיוחד המפקחים על השווקים. מוסד החוק היחיד והחשוב, שקיים מידה של ביטחון בערים, היה הקאדי, השופט, שמונה על ידי השלטון המרכזי.{{הערה|לפירוט סמכויות ותפקידי הקאדי, ראו את מאמר של Jean-Louis Michon בשם Religious institiutions מתוך הספר The Islamic City בעריכת R.B Serjeant, בהוצאת Unesco, (פריז 1980), עמוד 34.}} לאורך כל תקופת השלטון המוסלמי לא נתקיימה בו אוטונומיה עירונית והעיר הייתה קשורה בטבורה לשלטון המרכזי. הואיל וכך, היא הייתה תלויה במשאבים שהוא הקצה לה ולא התפתחה בכוחות עצמה. המוסלמים היו סובלניים בקשר לפולחן יהודי ונוצרי ועיקר עניינם היה בנוגע לתשלומי המיסים.{{הערה|משה גיל, ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה כרך א', עמ' 182.}}
==היסטוריה של התקופה המוסלמית המוקדמת==
| |||