רפי פרץ – הבדלי גרסאות

נולד ב[[ירושלים]] ליוסף ולמרגלית, יוצאי [[מרוקו]]. גדל בשכונת [[קריית היובל]]. למד ב[[ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר]]. היה חניך ב[[תנועת הנוער עזרא]]. ב"כיתת האלופים" שממנה יצאו 3 [[אלוף|אלופים]] ב[[צה"ל]] ([[אלעזר שטרן]], [[יאיר נוה]] ו[[ישי בר]]) היה חניך בתנועת הנוער '''[[בני עקיבא]]'''. ב[[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] שירת כטייס מסוקים בחיל האווירהאווויר והשתחרר בדרגת [[רב-סרן]]. במסגרת [[שירות המילואים בישראל|שירותשירותה מילואים]], שירת בהכשרת טייסים ב[[בית הספר לטיסה]].

ב-[[10 באוגוסט]] [[1992]], במהלך תרגיל בו הטיס מסוק [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]], שממנו נפלו מן המסוק ונספו שני לוחמים של [[יחידת החילוץ והפינוי בהיטס|יחידה 669]] ב[[אסון הכבל]]. פרץ הנחית את המסוק וחובשים שהיו בו יצאו לטפל בלוחמים שנפלו, ללא הצלחה. ועדה שחקרה את התאונה המליצה למפקד חיל האוויר להעיר לפרץ על כך שלא שלח את נווט המסוק לתמוך בחובשים.{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|המדינה לבג"ץ: יש לאשר מינוי הרב הצבאי|104/804|1 ביוני 2010|1|2}}}} בשנת 2010 עתרו בני המשפחות של החללים לבג"ץ, בטענה שאין למנותו לתפקיד הרב הצבאי הראשי בשל מעורבותו בתאונה. העתירה לא מנעה את כניסתו לתפקיד והיא נדחתה במרץ 2011.{{הערה|שם=בג"ץ|{{פס"ד עליון|קישור=10031940.z08|סוג=בג"ץ|עותר=לאה צוריאנו ומאיה נוסבאום|משיב=שר הביטחון ואחרים}}, ניתן ב-23 במרץ 2011}}