סיירת (אונייה) – הבדלי גרסאות

בצי [[ברית המועצות|הסובייטי]] המשיכו סיירות להיות האוניות המרכזיות שסביבן נבנו השייטות. בשנים שלאחר המלחמה היו אלו סיירות כבדות, נושאות תותחים בעלי קוטר גדול, ואולם במהלך שנות ה-50 הופיעו סיירות גדולות, נושאות מספר רב של [[טיל נגד ספינות|טילי ים-ים]] וטילי נ"מ. הסיירות החדישות ביותר מדגם זה הן [[סיירות הקרב מסדרת קירוב|הסיירות מסדרת קירוב]]. סיירות אלה מונעות בהנעה [[כור גרעיני|גרעינית]], ולהן הדחק של 28,000 טון כאשר הן טעונות במלואן. הן נושאות חימוש מגוון, הכולל טילי ים-ים, טורפדות[[טורפדו]]ת המשוגרים ב[[רקטה]] ובצינורות טורפדו רגילים, טילי נ"מ, פצצות עומק, ותותחי 130 מ"מ ו-30 מ"מ.

ב[[צי ארצות הברית]] מהוות נושאות המטוסים את האוניות המרכזיות שסביבן מאורגנות השייטות. יחד עם זאת, ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נבנו בארצות הברית סיירות מסדרת [[טיקונדרוגה]] (Ticonderoga). אוניות אלו הוגדרו בתחילה כמשחתות, ואולם עם התקנת מערכת ה[[אגיס (נשק)|אגיס]] ([[AEGIS]]) המשוכללת באוניות אלו, השתנה מעמדן לסיירות. מערכות אלו משלבות [[מערכת בקרת ירי|מערכות ניהול אש]], [[מכ"ם]] ומערכות [[מחשב|מחשבים]] מתקדמות מאד, מסוגלות לזהות, לנתח ולהגיב לכל איום מתקרב לאונייה, כולל אוניות שטח אחרות, צוללות ומטוסים. המערכת יכולה להפעיל לא רק את חימושה של האונייה שבה היא מותקנת, אלא גם להעביר מידע ולקבל מידע מאוניות אחרות שסביבה. יכולת גבוהה זו מאפשרת לסיירות אלה להוות בעצמן את האונייה המרכזית שסביבה נבנית שייטת. בנוסף למערכת האגיס, נושאות סיירות אלה גם מערכות לשיגור טילים[[טיל]]ים מונחים מדגם [[BGM-109 טומהוק]], [[טיל ים-אוויר|טילי נ"מ]] וטיליו[[טיל ים-ים|טילי ים-ים]], [[נגד צוללות|טילים נגד צוללות]], טורפדות[[טורפדו]]ת ותותחיםו[[תותח סיפון|תותח]]ים בקוטר 127 מ"מ ו-20 מ"מ.